וא"ר הילא בשם ר"ל מודיי ב"ש וכו'. כתבו תוס' דף כט ע"א בד"ה לא תימא וכו' אע"ג דאין מאמר קונה קנין גמור מ"מ אמרי' לעיל ולקמן גבי אחות אשה דפוטרת צרתה לב"ש ע"י מאמר ע"כ. ואין זה מוכרח די"ל דרב אשי הוא דאמר הכי ואיהו פליג אר"א וסובר דלב"ש קונה קנין גמור דאי בעי לאפוקי סגי לה בגיט' וכ"ש לפירש"י דמסיק שם ע"ב בד"ה ה"ג אלא יבמה וכו' דליתא לדר"א וכ"כ הרשב"א בשמו. והיינו לרב אשי כמפורש שם בש"ס וכ"נ מפירש"י דף יח בד"ה קנין גמור ותיהוי צרת ערוה ע"ש גם מדברי תו' שם בד"ה אלא לדחות וכו' משמע דס"ל דרב אשי פליג אר' אליעזר. ובזה י"ל כל מה שמקשים תו' שם אפירש"י. ומ"ש תוס' עוד שם תימא מאי קאמר ר"ש וכו' וכ"ת דלר"ש אי קני קני לגמרי טפי מב"ש א"כ מנ"ל לר"א דלא קני לגמרי לב"ש כמו לר"ש ע"כ. ולענ"ד נראה דדייק ליה לר"א ממתני' דא"כ למה לא פליגי ב"ש וב"ה ביבמה אחת שעשה בה מאמר דלב"ש סגי לה בגיטא ולב"ה צריכה נמי חליצה וכ"ת להודיעך כחן דב"ה אדרבא כחא דהיתיר' דב"ש עדיף למיתני וכה"ג תירץ הרשב"א אקושיא אחריתא ע"ש: