אלמנה לכה"ג. פירשתי בקונטרס שמת אחיו ההדיוט וכ"פ רש"י. וה"ה כשמת אחיו כה"ג נמי אסורה לו וא"ל פשטא דמתני' משמע שהיה כה"ג כשמת אחיו דודאי אפשר שהיה הוא כה"ג וגם אחיו דהא משוח שעבר ומשוח מלחמה שניהן מוזהרין על האלמנה:
גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. פירשתי בקונטרס שעבר אחיו המת וכו' וכ"פ רש"י. וגם זה אינו מוכרח דאפשר שהיה אחיו חלל. ולא ידעתי למה לא נקט גם חללה במתני' ממזרת ונתינה לישראל וכו'. כ' התי"ט בממזרת ונתינה לא מצאתי בהם קדושה וצל"ע. ול"נ דילפינן מהא דכתיב בפ' כי תצא והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך. ודרשי' בספרי מלמד שהעריות מסלקין את השכינה. ופ' זו אדלעיל קאי דכתיב פ' ממזר ועמון ומואב ומצרי ואדומי וקאמר קרא דלא ימצאו מאלו במחניהם וכן מפורש בירושלמי בקידושין דף כ"ד מדברי תורה מנ"ל שמיוחסים הן היוצאים במלתמה דכתיב לא יבא ממזר וגו' מה כתיב בתרי' כי תצא מחנה על אויביך וגו'. וכן מוכח מדברי הספרי דאחייבי לאוין קאי דאס"ד אעריות ממש קאי דהיינו חייבי כריתות הא מפורש בקרא פ' קדושים בתר פ' עריות את כל אלה עשו ואקץ בם אלא ודאי אהנך דכתיב לעיל קאי ומי שאינו מהם נקרא קדוש: