כל עכבה שהיא מן האיש כאלו היא אשתו בגט וכו'. עיי' פי' בקונט'. והרשב"א פי' כאלו היא אשתו ויוצאת במיאונין ותניא ממאנת אין לה כתובה ויוצאת בגט יש לה כתובה ממאנת אינה צריכה להמתין ג"ח יוצאת בגט צריכה להמתין ג"ח והא דאמרי' בבבלי מחמת פלוני בעלי זהו עכבה שהיא מן האיש וכו' בשתבעוה לאחר מיתת בעלה איירי ואומרת שאינה רוצה להנשא עדיין שמתאבלת על בעלה ה"ל כיוצאת בגט ויש לה כתובה וצריכה להמתין ג"ח כו' ע"ש. ולא ידעתי למה מעקם עלינו את הדרך לפרש הירושלמי כלישנא קמא דבבלי הלא טוב לפרש הירוש' כפירושי בקונט' שהוא ל"ב דבבלי דגרסי' התם נתן לה גט זוהי עכבה מן האיש וכו' מיאנה בו זוהי עכבה שאינה מן האיש וצ"ע. והמהרש"א כ' דף קח ע"א בתו' בד"ה מחמת בני אדם וכו' דמהך דשמואל לא תפשוט אלא נישואין וכו' ע"ש. ותימא הא ודאי תבעוה להנשא דקאמר שמואל לענין קידושין קאמר דהא ביושבת תחת בעלה איירי ומסתמא קודמין הקידושין לנישואין ואפ"ה באמירה בעלמא שאומרת מחמת בני אדם שאינן מהוגנין הוי מיאון כ"ש בנתקדשה ואף דלא שמעינן אי פליגי רבנן בקידושין דוקא או אפי' בנישואין הא ודאי לא נפקא מינה מידי דכיון דקיי"ל משנת ראב"י קב ונקי א"כ אפי' בקידושין הוי מיאון כ"ש בנישואין גם ליכא נפקותא אי פליגי רבנן עליה או לא כיון דהלכתא כוותיה ותפשוט לן נמי דאפי' בנסיבא מעיקרא פליג דהא ראב"י אדר' לעזר קאי דאמר אין מעשה קטנה כלום ובנשואה איירי דהא בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה והא אפי' גדולה ארוסה אינה אוכלת בתרומה והדברים ברורים: