ר"ח בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת וכו'. כ' המהרש"א שהרמב"ם פי' א"צ למאן היינו שא"צ מיאון בפני שנים אלא תלך ותנשא ודקדק לפרש כן מדמייתי הש"ס הך דריב"ב נישואיה הן הן מיאוני' אמילתי' דרחב"א ולפ"ז ריב"ב לאו בקטנה דצריכה מיאון גמור איירי וכו' ע"ש. וקשה א"כ מאי קמיבעי' להו בבבלי דף קח פליגי רבנן עלי' דריב"ב וכו' ע"ש הא ודאי רבנן דרחב"א פליגי עליה ומצרכי מיאון גמור ורחב"א ודאי מודה ליה דהא אליביה אמר לשמעתתיה וא"ל היא גופא קמיבעיא ליה מי מודה ליה רחב"א וכמ"ש בסמוך דא"כ הא דפשיט מדקאמר שמואל הלכה כריב"ב ש"מ דפליגי דאין זו ראיה כלל כמ"ש בסמוך ועוד מדפשיט הש"ס מהא דאמר ר' אין לך מיאון גדול מזה ש"מ נישואין מיאון גדול הוא כאומרת בפירוש אי אפשי בבעלי ומיאון גמור הוא לכל תינוקות. אך מה שהקשה הרשב"א בשם הר"ח להרמב"ם מאי איכא בין רחב"א לריב"ב דקאמר שמואל בתרווייהו הלכה כמותו ע"כ. לא ידעתי מאי קשיא ליה ודאי איכא לפרושי מדברי רחב"א שא"צ למאן כלל אלא ריב"ב חדית לן דרחב"א מיהו מיאון קצת בעי וצ"ע: