ב"ש ועל עדות חולקין. כתב בס' יוחסין ר' יהודא בן בבא ור"י בן אבא אחד הן וריב"ב היה מן הכת הראשונה שלאחר החרבן אלא שהרמב"ם כ' בהקדמתו לפי' המשנה ששנים הם וקחשיב לר"י בן אבא בחבורה הראשונה ע"ש. וקשה הרי מכאן מוכח דר"י בן אבא היה קודם ב"ש וב"ה שאל"כ מאי פריך ועל עדות חולקין הא מצינו הרבה כיוצא בו בפ"ז דעדיות ע"ש. והא דאמרי' בבבלי ברכות פ"ד עדיות בו ביום שמינהו לראב"ע לנשיא נשנית לאו דבו ביום העידו כל העדיות השנוי' שם אלא שבו ביום חיברו מסכתא זו וקבעו בה כל העדיות שהעידו חכמים בו ביום ומה שהעידו חכמים הראשונים וי"ל בדוחק וצ"ע. וא"ת מאי קשיא ליה לש"ס דלמא אף ר"י בן אבא לא קאמר אלא שאין ממאנין אלא ארוסות קטנות וי"ל דעדותו הי' שמלמדין את הקטנה שתמאן כדתנן לקמן בפרקין וכ"מ בבבלי בנדה וכ"מ לישנא דעדות דקאמר ממאנין את הקטנות משמע שאחרים מלמדין אותן ומסייעין בדבר וסד"א דהיינו אחר נישואין ומשני בעיקר עדות חולקין דסברי ב"ש הא דקאמר ממאנין את הקטנות בארוסות איירי ושלא ע"י לימוד הגדולים אלא לפי שאין ממאנין אלא בב"ד הלכך נקט לשון ממאנין את וכו':