ככה יעשה כל דבר שהוא מעשה מעכב. כ' תוס' דף קה וא"ת ולמ"ד עקימת שפתיו הוי מעשה האיך ממעטינן קריאה וי"ל דמ"מ מעשה גרוע הוא יותר מרקיקה א"נ לא דמי למנהיג בקול שהוא מעשה גדול ע"כ. ותימא מאי קאמרי דמעשה גרוע הוא מרקיקה עדיין קשיא למה אינה מעכבת הא בקרא סתמא כתיב ככה יעשה ומנ"ל למעט קריאה ועוד לדבריהם אף רקיקה נמעט דהא ודאי מעשה גרוע הוא מחליצה. גם מה שתי' דמנהיג בקול היא מעשה גדול קשיא דהא לא אמרו אלא עקימת פיו הוי מעשה וי"ל בתירוצם בתרא כוונו למ"ש בסנהדרין החוסם בקול בעקימת פיו קעביד מעשה שהבהמה מגבהת ראשה ואינה אוכלת וכן מימר דבדיבורו קעביד מעשה שאוסרו משא"כ כאן דלא קעביד מידי דבקריאה לחוד אינה נפסלת אבל ברקיקה לחוד נפסלת כמפורש בבבלי. ובהכי ניחא מאי דקשיא ור"א שפיר קא"ל ר"ע. אלא דר"א מוקי לאיש אסיפא דקרא במעשה דעבדי באיש הרי הוא בכלל אשר לא יבנה וכיון שלא בנה שוב לא יבנה אבל בקריאה לחוד אינה נפסלת. ותי' הראשון של תו' י"ל בדוחק: