1
תניהו ענין לאיסור בבבלי דף צד משני לא דמי אשתו דבמזיד אסורה מדאורייתא בשוגג גזרו בה רבנן אחות אשתו דאפי' במזיד שריא מדאורייתא בשוגג לא גזרו. ונראה דהירושלמי סביר כי היכי דלא גזרו באנוסה ה"נ אין לגזור כאן דלאנוסה דמי' ולא לשוגגת א"נ ס"ל דלא גזרינן שוגג אטו מזיד:
2
ראשה דפירקא. וא"ת הא דאמרי' באשה שהלך וכו' תצא מזה ומזה מדרבנן הוא שמא יאמרו גירש זה וכו' אבל מדאורייתא מותרת לבעלה וי"ל דוקא בשני עדים דאנוסה גמורה היא צריכין להך טעמא גזרה שמא יאמרו גירש זה וכו' אבל בעד אחד דמדאורייתא אינו נאמן כשבא בעלה מדאורייתא אסורה ועיי' בבבלי דף צה: