ביאתה או חליצתה וכו'. פירשתי בקונט' ארישא פליג דקתני ולא מייבמין וכ"פ רש"י. וכ' התי"ט ר"ל דפליג וסובר דאפי' בתחלה מייבם והא דתנן ופוטרת צרתה משום דיש נשים שאין פוטרות צרותיהן כדתנן לקמן פי"ג ע"כ. ואין לשון רש"י מורה כפירושו ועוד ה"ל למתני רש"א מותרת ליבם ונ"ל דר"ל דלא פליג ר"ש את"ק אלא אהא דקאמר ולא מייבמין אבל בחליצה לא פליגי דאף ת"ק מודה דחליצתה פוטרת צרתה ולא אמרי' דחליצה גרועה היא שהרי אינה ראויה לייבום ולא תפטור צרתה וכמפורש בבבלי לעיל דף כז ע"ש קמ"ל דמודה ת"ק דזו פוטרת צרתה והאי דנקט ר"ש חליצתה משנה שא"צ היא ואיידי דביא' נקט':
וקלקלה בהוריות דף ב' ע"א פירש"י וזינתה. וקשה הא בבבלי בפרקין מסקינן תניא כוותיה דר"י דקלקלה היינו אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט וכמ"ש בקונט'. ואמרו שם מ"ד אלמנה לכה"ג אבל זינתה לא דאמרה אתון דשויתין פנוי' וצ"ע: