בפרוס העצרת. כתב הרב"י סי' תקע"ה וז"ל כי היכי דלא ליפלוג אתלמודא דידן דקאמר בפרוס החג נ"ל דעצרת דקאמר היינו שמיני עצרת ואתי' כדתנן בגמרא דידן מתריעין על הבורות שיחין ומערות בפרוס החג ומיהו הא דקאמר יותר מכאן מעשה נסים קשה לפ"ז דעיקר גשמים אחר החג הם ושמא י"ל דיותר מכאן מעשה נסים דקאמר לא קאי אלא אמאי דקתני מתריעין על האילן בפרוס הפסח ע"כ אבל הריטב"א זו"ל מקיים הגי' וז"ל בחידו' ועל הבורו' שיחין מערות בפרוס החג פי' הרמב"ם ז"ל וגם רש"י ז"ל ומפרשי' אחרים דהיינו סוכות וזה תמיה גדול שהרי צורך שלהם בימות החמה והאיך לא התריעו עליהן כשהיו צריכים ויתריעו עליהן עכשיו שבאו הגשמים ונתמלאו והלא אין ראי' לגזירה מן השמים בגשמים אלא כשלא ירדו בימות הגשמים דאילו בימות החמה סי' קללה הם שנא' הלא קציר חטים היו' ובירושלמי אמרו בפי' בפרוס העצרת ואשכחן במס' ר"ה דתניא ואכלנו ולדה שלמים בחג ופירשה רב אשי דהיינו עצרת וכו' ויש לדחוק ולומר כי בודאי הצורך שלהם היה יותר גדול בימות החמה אבל לפי שאינו זמן הגשמים לא התריעו עליו שאין מתריעין על מעש' נסים וכשהגיע זמן הגשמים התחילו להתריע כמו שכבר הגיע להם צרה מקודם לכן אבל על צרה שלא הגיע עדיין כגון הגשם הצריך לתבואות הא ודאי אין מתענין על רביעה אפילה וכיוצא בזה אמרו בירושלמי לפי שיטתם בפרוס העצרת מעתה אפי' יותר כן כלומר למה לא יתריעו ג"כ אף אחרי כן שצריכין לגשם יותר וכו' עכ"ל נ"ל דאין לשנות גירסתינו ואם נגיה מוטב להגיה בבבלי שגירסתו דחוק: