זאת אומרת שלא היו תוקעין אלא לניסוך המים בלבד וכו'. וקשה מ"מ היו תקיעות יתירות מה שתקעו למעלה עשירית ובשער התחתון למים של מחר וי"ל דלא תקעו שם אלא בבקר אבל לא באמצע היום ומילוי המים לשבת לא הי' בבקר אך קשה היא גופא מנ"ל לרבי זעירא דלמא בע"ש היו ממלאין צלוחית לע"ש וחבית לשבת בבת אחת וע"ק דלמא לכך לא היו תוקעין בע"ש כיון דלא היה המילוי בכלי מקודש וע"ק הא תנן לעיל הגיעו לשער המים תקעו וכו' ש"מ דאף למילוי המים תקעו. ובבבלי בפרקין דף נ"ד גרסי' ואילו למעלה עשירית לא קתני מתני' מני ראב"י היא דתניא ג' למעלה עשירית ראב"י ג' ע"ג המזבח וכו' ורבנן סברי כיון דתקע למילוי המים ע"ג המזבח למה לי ופירש"י ה"ג לגבי המזבח למה לי דתקע הא תקע לי' למילוי המים כל תקיעות הללו של שער העליון והתחתון ושער המים משום מילוי מים הוא הלכך לערבה ל"ל תקיעה הא כל הני תקיעות דמוספין בחג אינן אלא משום ושאבתם מים בששון הלכך הואיל וגמירי חשבון התקיעות בחג י"ב למעלה העשירית עדיף למיעבד דמונחא מילתא שהן משים מילוי המים שתוקע לכלן על דבר המילוי כסדר ומעלה עשירית משום דמקום מסוי' בעלמא הוא לידע היכן תוקעין אותם ואני שמעתי שלשה לגבי המזבח כשמוליכין את המים למזבח ה"ג לגבי המזבח ל"ל דתקע הא תקע לי' בשעת ניסוך המים ע' לתמיד של שחר בשעת נסכים היו שאין אומרים שיר אלא על היין וקשיא לי א"כ נפישן להו תקיעות דהא איכא הנך דתנן גבי זקיפת ערבה או שמא זקיפת ערבה בעת שמוליכין המים למזבח היא ע"כ וקשה דכאן משמע דמ"ד ע"ג המזבח היינו בשעת ניסוך דאל"כ ר"ז דלא במאן וצריכין לומר דמילוי המים דתנן במתני' היינו ע"ג המזבח וכמו שפירשתי בקונט' וכפי' השני שפירש"י אלא שהיו התקיעות בשעת ניסוך המים וז"ל הרמב"ם פ"ז מה' כלי המקדש וכן תוקעין ג' למילוי המים שמנסכין בחג ואין תוקעין למילוי המים בשבת ותוקעין ג' לגבי המזבח בשעה שמנסכין המים ע"כ וקשיא א"כ נפישין לי' תקיעות דהא כתב בפ"ז מה' לולב שתקעו בשעת סידור הערבה וצריכין לומר דסובר דבשעה שנסכו המים ע"ג המזבח סדרו ערבה: