וניסוך המים הל"מ. כתבו תוס' במ"ק דף ג' ע"ב בד"ה ניסוך המים הל"מ והא דאמרי' בעלמא מ"ס יו"ד מ"ס לרבות ניסוך המים מן התורה אינו אלא אסמכתא בעלמא ע"כ וכ"כ התיו"ט בפרקין וקשה לפ"ז מאי קאמר הש"ס ודלא כר"ע וכו' הא אף ר"ע לא קאמר אלא לאסמכתא בעלמא וגם בבבלי בזבחים דף ק"י ע"ב משמע מפו' דר"ע סובר דדאורייתא הוא ופליג אר"י דקאמר הל"מ הוא ע"ש וצ"ע:
בשני ונסכיהם וכו'. וקשה הא בשני אייתר יו"ד ומ"ס דה"מ למכתב ונסכה כדכתיב באינך א"כ בששי יו"ד דונסכיה ל"ל וי"ל כיון דכתיב בשני מ"ס ונסכיהם לשון רבי' איצטרך למכתב יו"ד ודוחק:
שכך ניתנה הלכה. וקשה וכי היכן מצינו בדבר שהוא מן התורה שני על תנאי וי"ל כך מצינו במלאכת חול המועד שניתן לחכמים איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת ועיין בפוסקים:
תרין מילין וכו'. בגליון פי' שני דברים והוא אח' דחיות שאין קובעין ר"ה באד"ו וטעמו מפשיטות דתענית שהוא יה"כ שלא יארע ביום ו' או ביום א' וערובתא דשביעייא שלא יארע שביעי של ערבה בשבת לכך אין קובעין ר"ה ביום א' ורבנן דקסרין אמרין שעלו בידם עוד הג' דחיות אחרות אפי' בימי בגה"ז הא' מולד זקן בבל השנים בט"ו תקפ"ט במעוברת גטר"ד בפשוטה מקזתא צריך להקיז מהם דם שאינו בשלימות ע"כ שוב ראיתי להרא"פ שפי' בשביעית פ"א בפשיטות דתענית כעין מה שפירשתי בקונט' ובערבה דשביעייא פי' שבני בבל דוחין לפי שאינן בקיאי' ואף בני א"י דוחין הואיל ולא דחיא לבני בבל. אף הדא מקזתא וכו' שאינו בקו הבריאה וצריך להקזה ונחלש ה"נ הדבר נחלש ולא קאי רק על ת"צ שאף בת"צ אינה בפישוט ידים ורגלים אלא בהעי' והכי מסיים להדיא בפר"י במס' עכו"ם ואתיא כי הא וכו' ואגב גררא נאמרו דבריהם דרבנן דקסרין כאן ובסוכה בי"כ ודבריו תמוהים דהא דקאמר התם בפר"י ואתיא וכו' קאי אהא דקאמר מפשיטותא דתעניתא והא דקאמר התם דר' אבהו רבע כאורחי' ע"ש ופירושם צריך הקזה ואינו מחוור כלל ומה שפירשתי בקונט' נראה עיקר וכ"נ בתוספות בפרקין דף מ"ד ע"א בד"ה הא אר"י וכו' תלת מילין סלקין מן גביכון וכו' הרי דתלת מילין נינהו: