1
מ"ד בשמחת שלמים הכתוב מדבר וכו'. בקונט' הגהת' כדי לפרש פשטא דשמעתתא אבל יש לדחוק לקיים הגירס' דה"פ בשלמא למ"ד בשמחת שלמים הכתוב מדבר ומפרש לקרא דושמחתם לפני ה' אלהיכם אשלמים קאי ושבעת ימים דסיפא דקרא אלולב נמי קאי א"כ אף בגבולין נוהג מצות לולב שבעה מן התורה ואתו חכמים יגזרו שאין לולב דוחה שבת בגבולים ותיקן ריב"ז על דבר תורה כמו שהיה מן התורה שיהי' לולב ניטל במדינה כל שבעה אפילו בשבת דומיא דמקדש אלא למ"ד בלולב הכתוב מדבר א"כ אין לולב ניטל במדינה מן התורה אלא יום ראשון בלבד דהא כתיב לפני ה' אלהיכם שבעת ימים ולא בגבולין והא דניטל במדינה שבעה מדרבנן ואיך תיקן ריב"ז שיהא ניטל במדינה אף בשבת זכר למקדש וכי יש תקנה אחר תקנה בתמיה: