1
בש"א נוטלות כתובה ולא שותות. כתבו תוס' בפרקין דף כ"ה ע"א בד"ה בש"א וכו' וא"ת מ"ש הכא דאמרי ב"ש נוטלת כתובתה ובפ' מי שמת גבי נפל בית עליו ועל אשתו עליו ועל אביו והיתה עליו כתובת אשה וכו' אמרי ב"ש דיחלוקו הואיל וספק הוא וכן בפרק החולץ גבי שומרת יבם שמתה נכסים הנכנסין והיוצאין עמה בש"א יחלוקו וכו' ע"ש ונ"ל דהכא שאני כיון שאין הספק ממנה וכדאמרינן לעיל בפרקין טעמייהו דב"ש דאומרת הביא לי בעלי ואני שותה משא"כ התם שהספק ממנה כמו ממנו מיהו משום הך סברא לחודא אין להוציא ממון מיהיורשים דהא מיהת ספיקא הוא אלא דסברי נמי שטר העומד לגבות כגבוי דמי: