לפי שעשתה כמעשה מצרים. כתב התוי"ט לפי שנאמר בתחלת פרק עריות כמעשה ארץ מצרים ואע"פ שנאמר כמו כן כמעשה ארץ כנען ויקחו חבל שבמדינה שכל שינויין שנוכל לעשות לה עושיין כדי לנוולה ולכך נוטלין חבל המצרי שלא מהמדינה וכו' ע"ש. ול"נ דלק"מ דודאי בשעה שישראל שרויים על אדמתן אין ראוי שיקרא חבל המדינה חבל הכנעני אלא חבל ישראלי משא"כ בחבל המצרי וזה פשוט:
כפיפה מצרית מעכבת. כתב הרמב"ם פ"ג מה"ס מביא חבל מצרי וכו' ואם לא מצאו מצרי מביא חבל מ"מ וכו' ואח"כ מביא עשרון קמח שעורים משל בעל ונותנו בכפיפה מצרית ע"כ וקשה למה לא ביאר שאם אין לו מצרים שהוא מביא מ"מ וי"ל דאיבעי' הראשונה בחבל מצרי איפשיטה בבבלי דף ח' ע"ב אבל לא השנייה. אך קשה היה לו לבאר שהוא ספק שהוא מפרש כפיפה מצרית עשוי מצורי (ונראה) דקל וע"ק לפמ"ש תוס' בבבלי שם בד"ה תנינא וכו' מפורש דחבל לאו דוקא ואפי' צלצול נמי כשר ע"ש. גם מדקאמר התם בש"ס א"ד משום דאמר מר היה חגרה לו בצלצול וכו' משמע דלית ליה טעמא לפירושה דא"כ הל"ל משום מעשה מצרים בעינן דוקא חבל מצרי אלא חבל מצרי היינו שעשוי מצורי דקל: