תרם את הראשונה וכו'. הר"ב פירש תרומה ראשונה שהיתה בפרוס הפסח לאחר שתרם אותה היה מכסה כל השקלים הנשארים בקטבלאות כדי שיתנו עליו השקלים שיבואו ממדינות אחרות כדי שיתרום מהן בפרוס עצרת וכו' ע"ש ופירושי שבקונטרס היא כדעת הרמב"ם בפי' ובחיבורו ודבריו נכונים וברורים וכמ"ש לעיל דף א' בתוס' בד"ה א"ל נימר וכו' וכן משמע לשון הברייתא שמביא הש"ס בסמוך נעשו כולן שיריים מאי כולן דקאמר אלא ודאי דאכל הקופות קאי וכמו שפירשתי שם בקונטרס גם בברייתא שנייה קשיא לשון נטל מן הראשונה וא"ת לפ"ז קשיא ברייתא זו דתני בה שלישית היתה עשירה שבכולן וכו' בשלמא לפי' הר"ב ניחא לפי שבשלישית תרמו מן השקלים שבאו ממדינות הרחוקות והן שלחו זהב מפני משא הדרך אבל לפי' הרמב"ם קשיא וי"ל שאף ג' קופות הגדולות לא היו ממלאין בבת אחת אלא כשהיה בלישכה למלאות קופה אחת דהיינו ט' סאין היו ממלאין אותה וקופה השלישית היו ממלאין סמוך לר"ח ניסן ואז הרחוקים הזריזים כבר שלחו שקליהם. אך קשה דבתוספתא דבמכלתין פ"ב תני תרם את הראשונה ואמר ה"ז מא"י על כל ישראל וחיפה בקטבלאות מפני שאנשי סוריא באין ושוקלין עליה תרם את השנייה ואמר ה"ז מעמון וממואב ומכרכין המוקפין וכו' משמע כדברי הר"ב וי"ל כיון דש"ס לא הביא תוספתא זו לא סמך הרמב"ם עליה ואף היא יש לדחוק ולפרשה כפירושו: