שמא תזיל המרגליות. משמע דמדרבנן הוא דבעינן שקלי כסף דוקא ותימא א"כ מנ"ל דערכין וקידושין אפי' בשוה כסף דלמ' בכסף דיקא והא דכתבו תו' בריש קידושין דף ב ע"א בד"ה בפרוטה וכו' דילפי' מעבד עברי אינו מספיק דאכתי תיקשי נילף ממעשר שני דבכסף דוק' דכתיב וצרת הכסף וכדאיתא בבכורות דף נ"א ע"א בשלמא אי אמרי' דשקלים מדאורייתא בכסף דוקא ניחא דה"ל מעשר שני ושקלים ב' כתובי' ואין מלמדין אבל לפום סוגיין קשיא וי"ל דהא דאמרי' דערכין בשוה כסף ולא ילפי' מע"ע משום דקי"ל כרבנן דפליגי עלי' דר"מ לעיל בפרקין וסברי קלבון דרבנן ולדידהו אייתר זה יתנו בשלמא לר"מ אמרי' מין מטבע של אש וכו' כדאמרי' לעיל אלא לרבנן למאי אתא אלא ודאי לאשמועי' דדוקא זה יתנו מטבע אבל לא דבר אחר וה"ל שקלים ומעשר שני שני כתובי' א"נ י"ל דהרב מהרש"א מקשה שם בקידושין בתוס' למאי איצטרך להו למילף מעבד עברי נימא דמסברא אמרי' שוה כסף ככסף ע"ש ולא משני מידי ולפי דרכינו מיושב דאי מסבר' לחוד ה"א למילף ממעשר שני השתא דאיכא למילף מע"ע וממעשר שני אמרי' מסברא למילף מע"ע אע"ג דאמרי' בעלמא לקולא ולחומרא לחומר' מקשי' הכא שאני כיון דאיכא סברא דפודין בשוה כסף מקשי' אפי' לקולא: