היתה נימא אחת וכו'. בבבלי פרק התנוקות דף ט"ז גרסי' אמר רבב"ח נימא אחת חולצת שנים איני יודע שלש אינן חולצות ורבי יוחנן אמר אנו אין לנו אלא אחת ופסק הרא"ש כר"י והרשב"א בת"ה והר"ן פסקו כרבב"ח לחומרא ותמה עליו הב"י בי"ד בסי' קצ"ח למה פסק כרבב"ח נגד רבי יוחנן ונ"ל כיון דסתמא דתלמודא בסוכה דף ו' מייתי להא דרבב"ח משמע דהכי הלכתא וגם מכאן ראיה כיון דבירושלמי מייתי הא דרבב"ח ולא מייתי פלוגתא דר' יוחנן מסתמא הדר ביה ר"י לגביה. עוד כתב הרב"י שם ובענין פי' נימא אחת או שתים וכו' ואם שנים מקושרות זו עם זו אחת אל אחת יש לדון בדבריו ולומר דכשתים חשיבי ויותר נ"ל דכחד חשיבא דמה לי נימא הקשורה בעצמה לקשורה עם חברתה וכ"כ הרשב"א והר"ן ולענין שתים נראה מדברי הרמב"ם דכשהן קשורות בעצמן מיקרי שתים אבל כשהן קשורות עם שתים אחרות ואפי' עם אחד שלשה מיקרי ולרבב"ח נמי לא הוי חציצה אבל מדברי הרשב"א בת"ה נראה דב' דאמרי' היינו ב' קשורות עם ב' וג' דאמרי' היינו ג' קשורות עם ג' וכ"נ מדברי הר"ן לענין שתים אבל לענין ג' כבר ביאר ז"ל דאפי' ב' על ג' לא חייצי לדברי הכל עכ"ל וז"ל הר"ן בר"פ ואמרי' בהדיא בירושלמי שאם קשר ב' נימין בשלשה דינייהו כג' ולא חייצי עכ"ל ואני תמה מהרב"י שלא ראה שספיקותיו הם איבעיא בירושלמי ולא היה לו להכריעו בדברים אלו מדעתו אף גם מדברי הר"ן יש לתמוה מאין פשיטא לי' דשתים בג' הן כשלש דלמא מבעיא לי' גם בשתים לשלש. וראיתי שגירסא אחרת לו ולרשב"א בירושלמי ומביאה הרשב"א בחידושיו רבי יוסי בעי קשר נימא אחת בחברתה אחת הא לשתים שתים הן שתים לשלש שלש הן ע"כ ועדיין קשיא הא מ"מ מיבעיא להו אי שלש הן ואיך קאמר הר"ן בפשיטות דשלש הן ונראה דמפרש לדברי הירוש' הכי ר"י בעי קשר נימא אחת בחברתה אחת או לא הא לשתים פשיטא לן דשתים הן וכן שתים לשלש פשיטא לן דשלש הן. וקשה למה פשיטא לי' דאחת לשתים שתים הן ולא פשיטא ליה דאחת לשלש שלש הן. מ"מ שמעי' מהכא דגם מ"ש הרב"י בדברי הרשב"א והר"ן דסוברים דאחת לשתים אחת הן דליתא שהרי הן סומכין עצמן על הירושלמי ולפי גירסתם מבואר דשתים הן וצ"ע: