כאן וכאן וכו'. כתבו תוס' בפ' כירה דף מ' ע"ב בד"ה וש"מ כלי שני אינו מבשל תימא מ"ש כלי שני מכ"ר דאי יד סולדת בו אפי' כלי שני נמי ואי אין יד סולדת בו אפי' כ"ר נמי אינו מבשל ויש לומר לפי שכלי ראשון מתוך שעמד על האור דופנותיו חמין ומחזיק חומו זמן מרובה ולכך נתנו בו שיעור דכל זמן שהיס"ב אסור אבל כלי שני אע"ג דיס"ב מותר שאין דופנותיו חמין והולך ומתקרר עכ"ל ותימא שלא ראו דברי הירושל' אלו דהטעם משום דחכמי' עשו הרחקה בכלי ראשון ולא בכלי שני מיהו לדינא דברי תוס' מסכימין לדעת הירושל' דבכלי שני אפי' היס"ב שרי והרב במג"א בא"ח סי' שי"ח ס"ק כ"ח כתב מיהו בירושל' איתא דעשו הרחקה לכ"ר אפי' אין היד סולדת בו וליתא דהא באין היד שולטת בו עשו הרחקה והיינו היד סולדת בו וראיתי שכ"כ הש"ך:
ההין פינכא דארזא וכו' כתב מהרש"ל באורז ודוחן לעולם היס"ב וראיה ברורה נ"ל מדברי הירושלמי הזה. אבל מ"ש דלעולם ככ"ר חשובים אין נראה גם לא מצאתי לאחד מן הראשונים שחילק בין דבר גוש לשאר דברים והדין נותן כיון שאינו אלא משום הרחקה כל שאינו בכלי ראשון שרי:
פינכא דארזא. כתב בגליון פינכא דארזא לעיל בפ"ק דמעשרות פינכא דאריא והן קערות ממקום ששמו אריא שמחזקת חום ביותר ואני אומר דבמעשרות צריך להגיה דארזא כמו כאן דאל"כ מאי מסייעא ליה לרבי יונה: