הדא אמרה נפח וכו'. מהכא שמעינן נמי דהמנפח באש כמבשל דמי ונפקא מיניה לבישולי עכו"ם דה"ל כמסייע לעכו"ם וע' בי"ד סי' קי"ג:
דמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן לית כאן חייב שתים. בבבלי בכריתות דף י"ט גרסינן ת"ר החותה גחלים בשבת חייב חטאת ראב"צ מחייב שתים מפני שהוא מכבה וכו' במאי עסקי' אי דקא מיכוין לכבות ולהבעיר מ"ט דמאן דפטר אלא דלא קא מיכוין להבעיר מ"ט דמאן דמחייב ר"א ור"ח דאמרי תרווייהו כגון שנתכוין לכבות את העליונות כדי להבעיר את התחתונות ת"ק סבר מקלקל בהבערה פטור וראב"צ אמר חייב וכן א"ר יוחנן בנפח שנו א"ר יוחנן עד כאן לא נתגלת' טעמא של הלכה זו ע"כ והדבר תימא למה לא נתפרשה הא איהו הוא דקאמר בנפח שנו דלא ניחא ליה לנפת להבעיר גחלים ולא הוה צריך אלא לכבויי העליונות שצריך לפחמין ונתכוין לכבות העליונות שהן גסות ואע"פ שידע שיבערו התחתונות נתכוין לכיבויין של אלו ע"מ שיתבערו אלו אע"פ שהוא מקלקלים אצלו ופליגי במקלקל בהבערה א"כ יפה נתפרשה ורש"י לא פי' טעמו של דבר מאי קא קשיא ליה לר' יוחנן ונ"ל דר' יוחנן לשיטתו דגרסי' בבבלי בפ' האורג תני ר' אבהו קמיה דר' יוחנן כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר א"ל פוק תני לברא חובל ומבעיר אינו משנה ואת"ל משנה חובל בצריך לכלבו ומבעיר בצריך לאפרו ולא מוקי לה כראב"צ אלא ודאי דסובר ר' יוחנן דמקלקל בהבערה לכ"ע חייב לכך קאמר עד כאן לא נתגלתה טעמא של הלכה זו למה ראב"צ מחייב שתים דמקלקל בהבערה פטור ועיקר הטעם שאין ראב"צ מחייב שתים אלא שהוא כאלו חייב שתים: