הוינן סברין מימר וכו'. בבבלי דף קל"א ע"א גרסי' אמר רב אדא בר אהבה למעוטי ציצית לטליתו ומזוזה לפתחו דמחייב ר"א ומ"ט אמר רב יוסף לפי שאין קבוע להם זמן וכו' אמר מר לולב וכל מכשיריו דוחין את השבת דברי ר"א מנ"ל לר"א וכו' וכן פריך הש"ס בתר הכי סוכה מנ"ל. וכתבו תוס' בד"ה ושוין וכו' ותימא מאי צריך טעם לזה אלא משום דלא אשכחן דרבינהו קרא דכל אינך מצרכינן קרא לקמן דלא גמרי מהדדי ותי' בתוס' דקשיא למה לא מייתי מסוכה דמה פרכת שכן נוהגת בלילות כבימים ציצית נמי נוהג לרבנן אפי' בלילה ע"כ והרשב"א בחידושיו הוסיף וי"ל דטעמא דקרא קא בעי ע"כ וקשה על תי' של הרשב"א הא רבנן לא דרשי טעמא דקרא א"כ מאי מקשה מ"ט וע"כ צ"ל דלר"ש פריך ולר"ש ודאי דכלם דוחות שבת דהא כתב הרשב"א לעיל בדף ק"ו דלר"ש קיום המצוה לא חשיבא תיקון כגופו של דבר ומלאכה שלא לצורך היא וקבורת מת מצוה דחי שבת א"כ ה"ה לכל המצות מכשירים דוחין שבת דהא מתיר לתפור קבר למת וגם מה שתירצו תוס' קשה דא"כ היה לש"ס להקשות תחילה סוכה מנא ליה דהא סוכה גופה לא ידענו מ"ט דחיא שבת דניליף מינה ציצית ומזוזה ועוד איכא למפרך בשלמא סוכה חובת גברא היא שחייב לעשות סוכה משא"כ ציצית וגם מזוזה אם רוצה לדור בבית עכו"ם או לישב בשדה או בבית שאין בו חיוב מזוזה פטור ממנה לכן נ"ל דהמקשה היה סובר דלר"א מכשירין דוחין שבת מדכתיב כי קדש היא לכם ולא לגבוה דר"א מתלמידי ב"ש הוא וב"ש דרשי לכם דכתיב ביום טוב לכם ולא לגבוה כמפורש בבבלי בביצה דף כ' ע"ב וס"ד ה"נ דרש ר"א לכם ולא לגבוה להיתירא לכך פריך מ"ט לא דרש כן גבי ציצית ומזוזה ומדמשני הואיל ואין זמנם קבוע אם כן ע"כ דלא דרש לכם לכך פריך גבי לולב מנ"ל: