כיפר ומביא אחרת. לל"ב שפירשתי בקונט' שהוא המחוור לפום פשטא דסוגיין קשה וכי אפשר לקנוס בחטאת שיביא חטאת אם אינו חייב בה דהא קיי"ל אין חטאת באה נדבה ובפשט' דברייתא משמע שמביא אחרת על שגגת שבת הואיל והורצה וכן מפורש בתוספתא פ"ה דפסחים וכ"כ הרמב"ם פ"ב משגגו' והשתא ה"פ דקשי' ליה כיון דהתם חייב בקרבן על שגגת שבת הואיל והורצ' א"כ גם כאן אם היה יוצא ידי קריע' הי' ראוי שיהא חיי' וכיון דתנ' דמתני' פוטרו מקרבן צריכין לומר דלא יצא ידי קריעה כנ"ל נכון:
הוי צורך מימר דר"ש היא. כתבו תוס' בפרקין דף ק"ה ע"ב בד"ה הא ר"י וכו' פי' בקונט' דבהאי שינויי' נמי משני דל"ק מתו אמתו וקשה לר"י דע"כ תרווייהו במת דידי' איירי ולא במת דעלמא כדקתני בברייתא דלעיל יצא ידי קריע' וא"כ הוי מלאכה שצריכה לגופה כיון שהיא צורך מצוה כדמוכח לקמן ונראה לר"י וכו' ובמת דידיה חשיב מתקן וכו' ע"כ ותימא הא בסוגיין מפרש דלר"ש אפי' מתו הוה מלאכ' שאינה צריכה לגופה וכפירש"י דהא ביוצ' ידי קריעה איירי דהיינו מתו ובעיקר קושיית תוס' כבר תירצה הרשב"א ע"ש: