מתני' דר"י וכו'. וקשה הא כר"מ נמי מצי אתיא דדלמא מודה ר"מ בשהוציאו בידו ונוקי למתני' בשהוציאו בידו וכן הוא בבבלי דף י"א דמודה ר"מ בכה"ג וי"ל דירושלמי סובר דלר"מ כל שאינו הוצאה אלא לאומנות אפי' בידו פטור ואפי' ר"י מודה דכל שאינו אומן בכה"ג פטור אפי' בכדרך הוצאה וכן מוכח מהא דפריך לעיל בפ"ק דף ד' ע"ב דר"י אדר"י מהא דמחייב ר"י אשה במחט הנקובה אע"ג שדרך הוצאה בכך וכמו דמשני התם אליבא דר"מ אלא ודאי כל שהוא לאומנות פטור שאר כל אדם אפילו בדרך הוצאה ועמש"ל בדף ד' ע"ב בתוס' בד"ה ותמן וכו' ולפ"ז נ"ל לתרץ הא דכתבו תוס' בריש פרקין בד"ה המצניע וכל אדם אין חייבין עליו אלא כשיעורו תימא לר"י דאמאי איצטריך למיתני ליה הא תנא ליה חדא זימנא בפ' כלל גדול ושאינו כשר להצניע אינו חייב אלא המצניע ע"כ ונ"ל דאתי התנא לאשמועינן דרישא נמי בכל אדם המוציאו איירי ולאו באומן דוקא וד"ה היא שהכל מודים בהוציאה כדרך הוצאה חייב ולדוגמא היינו כשהוציאו בידו דומיא דלזרע ולרפואה: