מהו שתים שהן ד' וכו'. כתבו תוס' במס' שבועות דף ה' בד"ה ב' שהן ד' וכו' נראה כמו שפי' הקונטרס במס' שבת שתים הוצאה והכנסה דחיוב של בע"ה העומד בפנים שהן ארבע הוצאה והכנסה דפטו' ובחוץ לעני העומד בחוץ וריב"א פירש שתים הוצאה דחיוב והוצאה דפטור שהן ארבע הכנסה דחיוב ודפטור לבע"ה העומ' בפנים וכן לעני העומד בחוץ דה"נ מפרש לעיל מתני' דהכא שתים הוצאה דעני ודבע"ה שהן ד' הכנסה דעני ודבע"ה ובירוש' בעי אי איכא לפרש מתני' כדפי' בקונטר' או כריב"א ואין להאריך עכ"ל ותימא תינח ב' לחיוב וב' לפטור איכא לפרושי כפירש"י ולא כפי' ריב"א אבל ד' לחיוב וד' לפטור א"א לפרש לא כפירש"י ולא כפי' ריב"א וי"ל לפי' ריב"א יש לפרש במתני' שתים הוצאה דעני ודבע"ה שהן ד' הכנס' דעני ודבע"ה לחיוב וכן לפטור אך קשה מאי קאמר בפני' ובחוץ ע"כ לומר כמו שפרשתי בקונטרס א"כ אין זה פיר' ריב"א אלא פי' שלישי כמ"ש תוספו' שם בשבועות וצ"ע:
שוב ראיתי בתוס' ישנים במסכת שבת שמקשי' מירוש' על פי' ריב"א והיינו כמ"ש אך שכתבו ומסיק הירושלמי ב' לחיוב וב' לפטור וכ"כ בהגהו' מרדכי בשם ר"ב בעל התרומות [גליון הש"ס נתקשה בזה לפי פירושו והוא דחוק וגרם לו לפי שלא נזכר בירוש' שבועות ושם הגירסא בשינוי ודברי ר' יוסי מוקדמין לדברי ר' בא דר"י בא להוכיח ממתני' דומיא דשבועות והדא אמרה ארבע לחיוב וארבע לפטור (וכצ"ל שם בירושלמי כמו שהגיה בפני משה שם דהדא אמר' צ"ל אחר דברי ר"י עיין שם) ור' בא דחי חמן כולהון לחיוב ברם הכא חיוב ופטור אתיא מיתני ואם כן ממילא עסקינן דשנים לחיוב ושנים לפטור כמ"ש בהגהמ"ר ותו' ישנים כנ"ל:] וקשה דלפי מה שפירשתי בקונ' המסקנא ד' לחיוב וד' לפטור וי"ל דהם מפרשי דה"ק אר"י מתנית' אמרה כן לעולם הכא שתים לחיוב ושתים לפטור ודקשיא ממתני' דשבועות שאני התם דליכא למטעי דמגופא דמתני' שמעי' דנקט חיובים ולא פטורים דומיא דשבועו' שתים שהן ד' שכולהו לחיובי ה"נ ביציאות השבת משא"כ כאן במס' שבת דנקט חיובי ופטורי ודאי שתים לחיוב ושתים לפטור ופריך והא תני בברייתא דלתות ההיכל שתים שהן ד' ואינן לחיוב ומשני התם אית לך למימר לא לחיוב ולא לפטור אבל במקום דאיכא חיובי ופטורי ותני אגב גררא חיובי תני ולא פטורי כנ"ל ליישב דעת התוס' ישנים:
והא תני דלתות ההיכל וכו'. קצת קשה למה לא תני הבריחים שהיו במשכן העליון והתחתון שתים שהן ד' וי"ל דלא פסיקא ליה דהא חמש בריחים היו עם הבריח התיכון ועי"ל כיון דהמשכן לא היה אלא לשעה לא קחשיב ליה: