המחלל את השבת בקונט' פירשתי שאין בהבערה לא סקילה ולא כרת וכן פירש"י פ' כלל גדול דף ע'. וא"ת כי היכי לאמרינן בהמשתחוה לע"א למ"ד ללאו יצאה שאין בה כרת אבל מיתה יש בה כמ"ש רש"י בפרקין דף ס"ב נימא נמי הכא שאין בה מיתה דסמוך לה כל העושה בה מלאכה יומת אבל כרת יש בה והיא בכלל כל העושה בה מלאכה ונכרתה וי"ל בשלמא בהשתחויה כתיב מיתה לכך לא מוקמינן קרא אלא בכרת אבל בהבערה מהיכא תיתי לן לחלק אדרבא פשטא דקרא משמע כל היכא דאיכא מיתה איכא כרת וכל היכא דליכא מיתה ליכא כרת דכתיב מחלליה מות יומת כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה אע"ג דאיכא חדא לאיסי בן יהודה שחייבין עליה כרת ולא מיתה י"ל קבלה היתה בידו א"נ י"ל לאיסי בן יהודה באמת הבערה היא שחייבין עליה כרת ולא מיתה ואין להאריך כאן בפרט זה ובמקום אחר הארכתי:
באו עליה שנים כו'. עמ"ש כתובות [פרק ג' ה"ו] בתו' בד"ה כיי כו' ושם הארכתי ומ"ש שם לתרץ קושית תו' בסיגיין בד"ה והאי לבדו כו' לשיטת הרמב"ם ראיתי שכבר הירגיש בו המהרש"א בסוגיין: