באיזה יום. עי' בקונ'. וכ' המהרש"ל וא"א אפי' אם יעלו על לבן להזימן אינן יכולים שיאמרו העדים טעינו בעיבורא כו' ומ"ה צ"ל באיזה יום. וכ' המהרש"א תימא א"כ בכמה בחדש לא הוי חקירה כיון שא"א לבוא עליה לידי זימה אלא ע"כ דאיירין הכא שיכולין לבוא לידי הזמה כגון דיהבינן להו כולהו טעותא כו' ועוד נ"ל בכת אחת שאמרו בב' אין תולין בטעות עיבורא דירחא שהיה בג' כו' וכ"מ מתוס' פסחים כו' משמע מדבריהם בכת אחת שהעידו שהיה בב' ליכא נ"מ אע"ג דמיכווני ליום אחד לא תלינן בעיבורא כו' ע"כ. ולדידי דבריו תמוהים דודאי בשאלת בכמה בחדש לחוד אפשר להזימם כי יהבינן להו כולהו טעותא אך מ"מ צריכין לשאול באיזה יום משום דפעמים אין המזימים יודעים אלא יום א' שהיו עמהם וא"א להזימם בכמה בחדש לחוד שיאמרו דטעו בעיבורא דירחא. ואיני רואה שום הוכחה מדברי תו' דעדיפא קאמרו שיש צורך בחקירת איזה יום לקיים העדות משא"כ לדברי מהרש"ל אין התועלת אלא להזמה וכשמזימים אינן מעידים אלא יום אחד וכמ"ש. ותימא איך יעלה על הדעת שעדים שהעידו ביום ג' לחדש הרג והוזמו שהיו ביום ג' במקום אחר שיהרגו ולא יהיו נאמנים לומר טעינו בעיבור דרוב העולם טועין בו. דעד כאן לא כתבו תו' בשני עדים לא תלינן הטעות. דוקא להציל את הרוצח. גם מסברא לא תלינן בכך אבל היכא דעומדים וצווחי טעינו בעיבור ודאי נאמנים. ותירץ תו' קשה לדבריהם אין חקירה זו אלא לקיים העדות וכבר כתבו תו' לקיים העדות לאי בדקינן להו. ודוחק לומר בדיקה הוא דלא עבדינן אבל חקירה עבדינן דחקירות ובדיקות שווין. ועוד לפ"ז אם שנים אומרים ביום אחד בחדש תו אין לחקרם באיזה יום ובצרי להו מן ז' חקירות וצ"ע:
מכירין אתם כו'. פירושי בקונט' הוא לשון רש"י. ומבואר מדבריו דוקא כשהעדים מכחישים זה את זה הוא דעדותן בטלה אבל אמר איני יודע עדותו כשרה. והרמב"ם כתב פ"א מה"ע ומכלל החקירות יתר על השבע השוות בכל העידו שעבד ע"א שואלין אותו במה עבד כו' העידו שהרג הנפש שואלין אותו במה הרגו וכן כל כיוצא בזה מכלל החקירות הן. וכ"כ שם בפ' שני אם אמר איני יודע במה הרגו ולא הבנתי בכלי שהיה בידו עדותן בטלה. וכתב הראב"ד טעה בזה כי הבדיקות אם אמר איני יודע עדותן קיימת. ודחקו הלח"מ ומ"ל לקיים דבריו. ומסוגיין מבואר שדברי רש"י עיקר דאמרינן לקמן מעשה שבאו שנים כו' ואין אנו יודעין אם פעור היה או מרקוליס היה דנין אותן בשתיהן ובאיזה מזדכה פוטרין אותו. וזה מבואר כדברי רש"י דלדעת הרמב"ם פטור לגמרי דאין כאן עדות וא"ת לפירש"י אם אומר איני יודע אם ישראל הוא פשיטא דאין כאן עדות וי"ל בדיקה זו דלאו בכלל החקירות היא סמכינן על החזקה כדאמרינן לקמן בסוגיין. ואם הגירסא כמו שהגהתי שם אמר איני יודע מהו כ"ש שדברי הרמב"ם תמוהים. ועמ"ש לקמן בפרקין בד"ה חייליה: