שומע אני שלא יחזירוהו. כ' הי"מ וקשה איך סלקא אדעתין לומר שלא יחזירוהו כו' ע"ש ונ"ל סד"א כיון שיצא הדבר מפי ב"ד אין להחזירו כדאמרינן בקידוש החדש אתם אפילו אנוסים אפילן מזידים אע"ג שדיני נפשות תלויים בה כדאמרינן לעיל [פ"א סוף ה"ב] ה"נ כן הוא קמ"ל דמחזיריה:
ת"ל כי לא אצדיק רשע. כתב הי"מ וא"ת א"כ מה בצע במה שלא הוחזר וי"ל משום זילותא דב"ד אין מחזירין דכיון דזיכוהו אם יחזירוהו הוי זילותא שטעו ע"כ ולדידי לק"מ דודאי לכל עונשי שמים מהני תשובה משא"כ לעונשין דלמטה:
לא שנייא כו. כתב הי"מ אין חילוק בין חובה ובין זכות אלא אפי' נזדכה בטעות מחזירין אותו וא"ת א"כ וצדיק ל"ל וכן כי לא אצדיק רשע למאי אתא וי"ל איצטרך להיכא דאומדן דעתא דחייב וודאי וכמעשה דשמעון בן שטח שראה סייף בידו כו' ע"ש ותימא פירושו א"כ צ"ל ר' יוסי פליג אמתני' דיני נפשות מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה. לכך נראה פירושי בקונט' עיקר וכ"ה בבבלי: