ולא את כה"ג כו'. גרסינן בבבלי דף י"ט א"ר יוסף ל"ש דאין דנין את המלך אלא מלכי ישראל אבל מלכי בית דוד דן ודנין אותו ומלכי ישראל לא משום מעשה דינאי. וקשה א"כ למה לא תנן במתני' ולא את המלך אלא בב"ד של ע"א וי"ל ר"י כר' מתנא ס"ל דמוקי למתני' בנשיא של שבט א"כ כ"ש מלך. והרמב"ם פסק פ"ב מה"ס כר"י והשמיט להא דר' מתנא וי"ל:
ואין מוציאין למלחמת הרשות. עיין בקונטרס וכ"פ הר"ב כאן ובפ"ב מ"ד. וקשה הא ודאי אף היכא דאתיין אינון עלן לאו מלחמת רשות היא וא"צ רשות מג"ד כמפורש בסוטה דף כ"ז. וכ"כ הרמב"ם רפ"ה מהל' מלכים ע"ש. ורש"י פי' כל מלחמה קרי רשות לבד ממלחמת יהושע ע"כ. משמע דסובר אפילו למעוטי עכו"ם דלא ליתי עלן מלחמת הרשות היא ואין המלך יוצא עליה בלא רשות ב"ד של ע"א. וקשה הא דאמרינן בבבלי סוטה ס"פ משוח מלחמה נ"מ לעוסק במצוה כו' אחרי שלא נזכר מזה בתלמוד כלום טפי הל"ל דנ"מ אם המלך יוצא עליה בלא רשות ב"ד. וכן נראה ממתני' דלא פליג ר"י כאן כמו. דפליג בסוטה. וכ"נ בבבלי דף ט"ז דדוקא בהא דאמר דוד צאו ופשטו ידיכם בגדוד הוא דבעינן ב"ד אבל במלחמות אחרות דלא ליתי עלן א"צ ב"ד וכמ"ש הרמב"ם. וצ"ע. והא דלא הזכיר רש"י מלחמת עמלק נראה מדכללו הש"ס שם בסוטה במלחמת יהושע לכך השמיטה רש"י ודוחק:
ואין עושין סנהדריות לשבטים כו'. כתב הרמב"ם רפ"ה מה"ס ואין עושין סנהדרי קטנה לכל שבט ושבט ולכל עיר ועיר אלא ע"פ ב"ד של ע"א ע"כ וקשה הא לא תנן אלא ואין עושין סנהדריות לשבטים אבל של כל עיר ועיר לא הוזכר במתני'. וא"ל מדאמרינן בבבלי דף ט"ז מנ"ל כדאשכחן במשה דאוקי סנהדראות ומשה במקום ע"א. קאי. מנ"ל דמשה הושיב סנהדרין לעיירות והא לא הוו עיירות בזמן ההוא. וכ"ת מדכתיב ואשים עליהם שרי אלפים וגו' א"כ ניבעי נמי בב"ד של ג' ע"א דמשמעות המקרא שהעמיד שופטים לד"מ. ונראה שלא העמיד משה אלא סנהדריות לשבטים דכתיב בפרשת דברים הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם וכתיב ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים שרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות. וקשה וכי שרי עשרות היו ראשי השבטים ועוד וכי כולם היו חכמים ונבונים וידועים לכך נראה שמשה לא העמיד אלא ראשי השבטים הגדולים שבהם לסנהדרי קטנה לכל שבט. ושרי אלפים העמידו הם עליהם והיינו דקאמר ואקח ראשי שבטיכם וגו' ואתן אותם ראשים עליכם ואח"כ העמידו הם שרי אלפים וגו' וכן אמר יתרו ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע והם יהיו סנהדרין ושמת עליהם מאלו שרי אלפים וגו' דאלת"ה קשיא ושמתם עליהם הל"ל וכן משמע בפרשת יתרו שם עשה משה והיינו וידועים לשבטיכם. מעתה דברי התנא מדוקדקים. והך ברייתא דמייתי הבבלי שממנין שבטים לכל עיר ועיר לא קאי אמתני'. וזהו כדעת הרמב"ן שהיו עושין סנהדרין לכל שבט ושבט בפני עצמו. וכ"מ במתני' פ"ק דהוריות דתנן הורו בית דין של אחד מן השבטים כו'. ואהא דתניא בברייתא שופטים לכל שבט ושבט מנין כו' כתב תו' אם יש בעיר אחד משני שבטים עושין שני סנהדראות ר"ל ל"ל שופטים לכל שבט הא כבר העמידו לכל עיר ועיר ותירצו דאיצטריך לעיר אחת שהיו בה שני שבטים. ולפמ"ש אין צורך לתירוצם. גם לפירושי שבקונטרס יש לומר דלכל שבט צריכין סנהדרין מאותו שבט אבל לכל עיר היו מעמידין מן החכמים שבעיר: