אשכחת תני וכו' בבבלי גרסי' איבעיא להו היכי קתני שלש מן התורה וכו' ת"ש דתניא אין פוחתין וכו' ופירש"י בד"ה לא יפחות משבע וכו' ואס"ד שלש מן התורה וכו' ע"ש ופי' דחוק לכן נ"ל דאף בבבלי ל"ג במתני' מכולן אלא אם אמר שלש שלש יצא וכגירסתינו והשתא שפיר פשט מברייתא דתני בה שלש מכולן דיצא ובעי' וגם הפשיטות אתיין כפשטן. ר"ז ור"ת וכו'. כתב הר"ן ר"ז הקשה על ר"ח כיון דכבר צלי יוצר ל"ל לצלויי תו דבשלמא יוצר הי' צריך להתפלל דכיון שאינו אלא ז' ברכות אין ש"ץ מוציא את הרבים י"ח אבל מוסף שהן ט' כיון דאוושי ביה ברכות לא הי' צריך להתפלל שהרי ש"ץ מוציא את הרבים י"ח ואהדר לי' דהלכה כר"ג באילין תקיעתא פי' לברכות של מלכיות זכרונות שופרות קרי תקיעתא לפי שתוקעין בהן ובהנהו קי"ל כר"ג אבל ז' ברכות של מוסף עצמו צריך כל יחיד להתפלל ומ"ה אע"ג דכבר צלינן יוצר הדר מצלינן למוספין ז' ברכות שבמלכיות וכו' בלבד הוא שש"צ מוציא את הרבים י"ח וקשה לי א"כ מאי האי דקאר"ח ואנא לא כוונית הא עדיין לא התפלל הש"ץ מוסף ואף ר"ח לא רצה להתפלל רק ז' ברכות ואין ש"ץ מוציאן אפי' כיון ואין לומר דלא הי' כתוב כן בגרסתו הרי בס' מלחמות ה' כתוב' כגירסא שלפנינו וע"ק דמשמע לאחר שהתפללו מוסף הי' דקא' הוו יתבין בתקיעת' דהיינו תפלת מוסף וע"ק הא אף ר' זעירא כשהקש' לר"ח ידע דהלכה כר"ג שש"צ מוציא את הרבים י"ח א"כ למאי צריך ר"ח לאתויי הא דאמרו הנהו דנחתי ממערבא וגם ר"ז מאי קאמר ויאות דהלכה כר"ג הא מעיקרא נמי הכי הוה סובר לכן נ"ל פי' שבקונט' עיקר גם דברי הרמב"ן אפשר לפרשן שכיוון לזה:
הדרן עלך פרק יום טוב וסליקא לה מסכת ראש השנה