1
א"ל כבר אמרנו שיש ממך תוחלת. וקשה דלקמן אמרו כבר אמרנו אם יש תוחלת מבבלי ואיך אמרו שקר ח"ו ונראה שהם אמרו איפשר שיש ממנו תוחלת דיש לפרשו בשני פנים שאמרו בלשון בתמיה וכי איפשר שיש ממנו תוחלת או שאמרו כמסתפק אולי יש ממנו תוחלת לכך אמרו על שניהם כבר אמרנו בלשון דמישתמע לתרי אפי:
2
היקש שאמרת יש לו תשובה לא אם אמרת בתמיד שכן יש לו קצבה וכו'. וה"ה דהמ"ל לא אם אמרת בתמיד שכן תדיר אלא דעדיין הוה קשיא ניליף משתי הלחם דדחו שבת לכך הוצרכו לומר שכן יש לו קצבה וניחא בזה קושית תוספות בבבלי דף סו ע"א בד"ה מה לתמיד שכן תדיר ותימא ונילף מביניא דתמיד ומילה או משתי הלחם גרידא עכ"ל ולפמ"ש ל"ק דכולן יש להן קצבה לגבי פסח: