1
רי"א קונם יין וכו'. הרמב"ן מסיק להלכה דלא כר"י ודלא כר"י בנו ועמש"ל בפרקין בחו' ונ"ל ראיה לדבריו מהא דתנן בר"פ קונם יין שאני טועם שבת זו אסור בכל השבת ושבת לשעבר אמאי נימא שלא כיון לאסור ביום השבת דהא לקדש על היין בשבת מצוה ומברך צריך שיטעום ואפי' תימא דקידוש על היין דרבנן הרי לאכול שום נמי דרבנן ואפ"ה אמרי' דאומדנא דמוכח הוא ומותר וא"ת דבלשון שבת זו נכלל שבת דלהבא י"ל הא בא מר עד הצום שדינן אפי' קודם הצום משום אומדנא וכמ"ש הר"ן. וק"ו הוא ומה שבת זו דאמרינן בבבלי בר"פ דאיכא למימר יומי דשבתא קאמר אפ"ה אסור כ"ש כאן. וכן דעת הרמב"ם: