הגודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק. כתב הר"ן שאינו בכלל מבושל שלוק בשיל ולא בשיל דנהי דשלוק נמי משמע מבושל יותר מדאי כדאמר פ' כל הבשר הכבד אוסרת ואינה נאסרת שלקה אוסר' ונאסרת שלוק דהכא בשיל ולא בשיל דבנדרים הולכין אחר לשון בני אדם ע"כ. וקשה א"כ מאי פריך הירושלמי ממתני' דנזיר דלמא שלוק דהתם היינו שבשיל יותר מדאי וה"ל בכלל בישול אבל שלוק דהכא דהוא בשיל ולא בשיל אינו בכלל בישול וי"ל דסובר הירושלמי דאין לחלק בלשון המשנה דודאי בשניהם פירוש מלת שלוק שוה ולכך לא מייתי הר"ן ראי' ממתני' דנזיר. אך קשה דבירושלמי פ"י דתרומו' גרסי' אמתני' דתנן התם כל הנכבשין זה עם זה מותרין א"ר יוחנן לית כאן נכבשין אלא שלוקין דכבוש כרותח הוא. ש"מ דאף בלשון המשנה איכא שלוק דבשיל ולא בשיל דמה שמגיה ר"י מתני' דכל השלוקין שנינו ודאי בדלא בשיל כל צרכו דאי ביותר מדאי איירי כ"ש דקשיא טפי מכבוש. והר"ש כתב פ"י דתרומו' דהירושלמי פליג אהבבלי. והדבר דחוק דפליגי בכוונת הלשון ועוד איך נאמר דפליג אברייתא. לכך נ"ל דלשון משנה לחוד ולשון הברייתא לחוד. ולפמ"ש הרשב"א בחי' בחולין שם דיש גורסי' שלוקה אוסר' ואינה נאסרת לק"מ. והתוי"ט כתב פ"י דתרומות דלפי מאי דמשמע בחולין שלוקה היינו בשיל טפי משניות דתרומות קיימי בקושי' ע"ש נראה דלק"מ דהבבלי סובר דתרי מיני שלוק נינהו בשיל טפי ובשיל ולא בשיל וכמ"ש הר"ן. ותימא על התוי"ט שלא הביא מתני' דהכא. מיהו הרא"ש פי' מותר בצלי ובשלוק שלוק זה שנתבשל יותר מסתם בשול כדאיתא פ' כל הבשר ע"כ. ותימא הא בירוש' מפורש דאינו כן דא"כ מאי פריך ממתני דנזיר וכמ"ש. ועיין בחי' רשב"א בפרקין: