ונדרה מן הרעה. בבבלי הגירס' ונדר' משניהם כאחת ופליג ר' יוחנן ואמר מיפר למתענה ואינו מפר לשאינו מתענה. וקשה נימא הואיל ואישתרי אישתרי כדאמרי' הואיל והותר לצרעתו הותר לקירויו וכ"ה בבבלי ביבמות דף ז' וכ"ש הכא דקרא משמע כדשמואל כמ"ש הר"ן בפרקין דף פ"ב ע"ש ויש לחלק:
חוץ מהנאת פלוני עלי יפר. וקשה הא נמי הוי עינוי נפש דהא תניא בכחובות דף ע"ב המדיר את אשתו שלא תשאל ושלא תשאיל יוציא ויתן כתובה מפני שמשיאה שם רע בשכינותיה ואפשר דאין זה נדרי עינוי נפש:
והתנינן קונם פירות חנוני עלי וכו'. קצת קשה למה לא פריך מרישא קונם פירות מדינה זו עלי וי"ל רישא איכא לאיקמי דאמרה כדמשני בבבלי וע"ש:
פתר לה כרבי יוסי וחלוקים עליו. מכאן ראי' לפסק הר"ן דף כ"ב ע"ב דהלכה כרבנן דשמואל כוותייהו ס"ל ודלא כי"מ דשמואל כר"י דא"כ צ"ל דפליג הבבלי אירושלמי. ולא ידעתי למה לא הביא ראיה מדברי הירושלמי: