מה כן אר"מ ור"י כמשנה הראשונה וכו'. עיי' בקונט'. וקשה מנ"ל דלפי משנה האחרונה תצא שלא בכתובה דלמא א"ב דלמשנה הראשונה כופין אותו להוציא וכמ"ש המפרשים משא"כ למשנה האחרונה ולפ"ז אתיא כולא מתני' ככ"ע וי"ל דירושלמי מפרש למתני' כפשטא דרישא איירי בשלא הפר ביום שמעו לכך יוציא ויתן כתובה אבל כשהפר ביום שמעו מותרת לכל אדם (ועיי' בר"ן דף פ"ב ע"ב) ולמשנה אחרונה קנסו אותה שלא יפר אלא חלקו ותהא נטולה מן היהודים. והשתא כולא סוגיין מתפרשת יפה. מיהו הבבלי לית לי' הנך שינויי דמשנינך הכא. דאל"כ לא הוה צריך לדחוקי בר"פ המדיר ולאיקמי מתני' דלא כר"מ דה"מ לחלק בין נדר דנזירות ובין שאר נדרים ומן התימא על הרא"ש בפירושו דמקשה ממשנה הראשונה אמ"ד היא נתנה וכו' ולא הביא דברי הירושלמי. ועוד הא אוקימנא לכולא פרקין כר' יוסי ובכתובות שם מסיק דר' יוסי סובר הוא נותן וכו' וצ"ע:
הדרן עלך פרק אלו נדרים וסליקא לה מסכת נדרים