וב"ה אומרים אינו נזיר. כתב הרמב"ם פ"ק מה"נ האומר הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבלה וכיוצא בהן ה"ז אסור בהן ואינו נזיר. וכתב הראב"ד ואינו מחוור דסתם מתני' דלא כר"נ דאמר לב"ה נדור ואינו נזיר. וכתב הכ"מ דגי' הרמב"ם מתני' דר"נ. וכתב הלח"מ ויש לתמוה לר' יהודה דאמר ב"ש נמי נדור ואינו נזיר קאמר א"כ במאי פליגי ב"ש וב"ה ע"ש. וי"ל ת"ק ור"י בהא פליגי ת"ק סובר לב"ה נדור ואינו נזיר ולר"י סברי ב"ה אינו נדור ואינו נזיר. מיהו כולא סוגיא לא משמע הכי. אבל האמת יורה דרכו שנעלם מהרב בלח"מ דברי הרמב"ם בפי' המשנה ברישא ובסיפא דר"י סובר לב"ש צריך שיאמר הרי הן עלי קרבן ואז הוא נדור ונזיר אבל לא אמר הרי הן עלי קרבן נדור ואינו נזיר א"כ לק"מ וזה ברור. ומה נעמו דברי הבבלי דף י' ע"ב דפריך א"ה אימא סיפא אר"י כו' פרה מאי קא מתפיס בה מידי פי' כיון דאיהו הוא דקאמר הריני נזיר מיין כו' א"כ לא אמר כלום על הפרה ולא הוה אלא נזיר לב"ש ולא נדור שהרי לא התפיס הפרה בכלום איך קאר"י שאינו נדור ונזיר אא"כ אומר הרי היא עלי קרבן ומשני דאמר הריני נזיר מבשרה. ומ"ש הלח"מ לתרץ דברי הרמב"ם ע"ש דברים תמוהים הם וצ"ע ועמש"ל ה"ג בד"ה אפי' כו':