ע"ד דבר קפרא אם גילח ביום ל' לא יצא. ותימא וכי פליג בר קפרא אמתני' דריש פ"ג דתנן אם גילח יום ל' יצא והכי הל"ל ע"ד דבר קפרא מגלח יום ל"א וע"ד דר"י מגלח ביום ל' ועיין בבבלי וצ"ע:
כמה הוא גידול שיער פרע ל' יום. משמע מאן דיליף מגדל פרע לית ליה דרשא דיהיה ותו' כתבו דף ו' ע"ב בד"ה שומע כו' ת"ל גדל פרע שער ראשו ואין גידול פחות מן ל' יום כמנין יהיה ע"כ. משמע דמ"ד גדל פרע אית ליה נמי דרשא דיהיה. גם בבבלי שם לא משמע כן:
מן הכא ובכתה את אביה וגו'. וקשה טפי ה"ל למייתי מדכתיב עד חדש ימים דכי היכי דירח משמע ל' יום ה"ה חדש כמ"ש תו' פ' החולץ וע"ק ניליף ימים מדכתיב ויהי' מקץ שנתים ימים ואי משום דלא ילפינן מימים שיש עמהם שנים כדמשני בבבלי בפרקין דף ה' לא ניליף נמי ימים שיש עמהם חדשים וצ"ע:
ימם כתיב חסר יו"ד. עיין בקונט'. וי"ל עוד דמאן דיליף ממלאת הימים סובר דבעינן ל' אלא דסד"א דאפי' בדיעבד לא יצא כתיב ימם חסר ללמד דבדיעבד יצא. מיהו בבבלי דף ו' משמע כפי' בקונטרס: