בסתם חלוקים. הרא"פ פי' בסתם חלוקים ולא הוזכר ראב"י בהדיא ע"כ ואינו מחוור ול"נ לפרש עוד דבסתם חלוקים היינו בשנטועי' עשר לבית סאה ופי' שבקונט' נראה עיקר:
אשכח תני וכו'. פי' הרא"פ דקתני בהדיא מועד ש"מ כמו שאוסר התם דומיא דהכי מתיר הכא אפי' ז' ימים אחרוני' דאי אוסר מז' ימים אחרונים אין שייך לומר ובמועד אסור אף בשביעית בכה"ג אוסר אלא ודאי חילוק של היתר ואיסור מלאכה ביניהון ור"ש נמי כראב"י ס"ל וכדאשכח בברייתא ע"כ ודבריו תמוהים למה אין שייך לומר ובמועד אסור הכי הל"ל דאין שייך לומר דבשביעית מותר דהא איכא ז' ימים אחרונים דאסורים אלא דליתא נמי להא דכיון דכל השנה שרי לא חש לאותן ז' ימים וע"ק מאי קאמר דר"ש כראב"י הא עפר לבן כמרווחין ובהן אף רבנן אסרי וע"ק לעיל בפרקין נמי קאמר הנך תרי טעמי שחלוקים שביעית ממועד ולא מייתי הא דאשכח תני אלא ודאי פי' שבקונט' עיקר וכ"מ בתיו"ט ע"ש: