1
דתנינן חמשתי אחרייתא וכו'. הרא"פ פי' בפ"ב דברכות אלא שהתנא בא להודיע שהוא רוצה להשמיע לנו דבר חידוש ולפיכך תני לה בבא בפני עצמה שאילו היה חושבו בסיפא לא היינו מרגישים שרוצה להשמיענו שום חידוש והחידוש הוא דר"י היא ולא רבנן ע"כ ובשדה יהושע כתב בשם מהרש"ם ליתני בהדי ה' דסיפא ואמאי תני לה ביני וביני אלא משום דר"י היא ודמי לרישא בחד צד דגבי שמע פסול ואפי' בדיעבד וכן בבהמ"ז ואילו גבי ברכה דתרומה כשר בדיעבד ולאשמועינן דאינו בכלל האחרים דיש מקום לפסול אפילו בדיעבד תני ליה ביני וביני דהני אחרינא דסיפא כשרין בכ"מ בדיעבד ע"כ ודבריהם אינן מחוורים כלל שאין זה מדרך התנא לשנות מנינא שלא בדקדוק ויסתרנו בשביל מכוון נסתר וגם דבריהם אינן מדוקדקים בלשון הש"ס לכן נ"ל מה שפירשתי בקונט' עיקר: