שכן אפי' ספרים אינן נכתבין כן. כתב בי"ד סי' ר"פ ס"א בהג"ה וי"א דמותר לדבק עליו קלף מבחוץ וכו' וכן אם נחסר דבר כותבין על הקלף הדבוק ע"כ ותימא דהשתא שתי עורות בדף אחד אסור כ"ש לכתוב על המטלית הדבוק מבחוץ וכ"ש שראיתי שלפעמים ג' או ד' מטלית בדף אחד וכתוב עליהן ומה שהביא מהרי"ק בתשובה סי' קכ"ב ראיה מהא דאמרי' לקמן ודובקין בדבק כבר פירשנו שם באופן שאין שום סתירה לכאן והוא הנכון דשם לענין תפילין אייירי דליכא מ"ד דמטלית כשר וצע"ג. כתבו תוס' במנחות דף ל"ב ע"א בד"ה דלמא להשלים פי' בקונטרס שאם חסרה מזוזה שיטה אחת אי לאו דאין מורידין היו נוטלין שיטה אחת מס"ת ותופרין במזוזה והא דאמרינן בירושלמי דתפילין ומזוזות אין נכתבין אלא על עור אחד ההיא בשלא תפר העורות זה בזה ע"כ ותימא הא אפילו בס"ת אמרי' כאן כה"ג אסור וס"ת ודאי בתפר איירי וצ"ע:
ספרים שכתבן כתפילין וכו'. אפירוש שבקונטרס קשיא הא תפילין ומזווות פסולין אם נכתבו יוונית גם אין טעם בדבר לכן נ"ל דה"פ ספרים שכתבן בכתב קטן כמו שכותבין תפילין ומזוזות אין תולין בהן שאין ניכר דלשם תליה נכתב ותפילין ומזווות שכתבן בכתב גדול כמו שכותבין הספרי' תולין בהן שניכר דלשם תליה נכתב ואיירי בשכתב כן בתחלה ע"י תלייה דאל"כ ה"ל שלא כסדרן ור"ז קאמר אם היה כותב שני הכתבים בס"ת אם כתב פ' אחת בכתב גדול ואחר כך פ' כולה בכתב גדול כשר אבל אם פרשה אחת כתב בכתב גדול וקטן פסול דמיחזי כמנומר וה"ג היה כותב אלה עם זה ועם זה אם היתה וכו' ור"ז בשם ראב"ח אמר דיש לכתוב ס"ת ותפילין בכתב אחד דהיינו בכתב ממוצע ולא גדול ולא קטן ונסתייעתי לסברא זו ממ"ש הרשב"ץ כיון שהכתיבה נתלית בכתיבה דקה יותר מכתיבת שאר הדף מינכרה מילתא דלשם תליה כתבה ע"כ ומביאו הרב"י בי"ד בב"ה ריש סי' רעו ע"ש: