1
ויש לו רשות כו'. עיין בקונט'. והא דפשיטא ליה דקרוב למזיד אינו גולה הוא מדאמר מקרא אומר מותר אינו גולה הואיל והוא קרוב למזיד. והא דלא פריך הבבלי בריש פרקין ממתני' דתנן קרוב למזיד חייב דה"מ לאוקמי מתני' כר"מ דאיצטרך בבלי דעת לסומא ואיצטרך ליה בשגגה למתכוין ואמר מותר חייב (ועמ"ש ריש פרקין) א"נ תנא דבריי' הוא דסובר אומר מותר מזיד הוא אבל תנא דמתני' פליגי אבל אמתני' פריך שפיר דחזינן דפליגי בה רבה ור"ח לקמן. וכל זה דלא כמ"ש תו' פ' המניח (דף ל"ב) בד"ה מיתיבי כו' ע"ש שדוחק לפרש סוגיא כולה כחד לישנא דאמורא: