או שניא היא דכתיב לתת וכו'. בבבלי גרסינן ור"מ בתוככם כל היכא דאית לכו משמע וא"ת הא כתיב לתת לתשעת המטות את ארץ כנען וי"ל קסבר ר"מ דוקא מסיפא דהך קרא דכתיב כי לקחו בני גד ובני ראובן נחלתם מעבר לירדן א"כ כשלא יקחו מעבר לירדן יקחו גם בארץ כנען דהא כתיב בתוככם. מיהו מאי דמקשין תוס' בד"ה אי לא וכו' וקשה מהיכי תיסק אדעתא שלא יטלו כלל בארץ כנען כיון שסייעו בכיבוש ע"כ. יש ליישב כיון דכתיב לתת לתשעת המטות וגו' ה"א שהן מסולקים מארץ כנען בכל ענין. ר"מ דקידושין דתני וכו'. ותימא למה לא מייתי ר"מ דמתני' דמפורש דבעי ר"מ תנאי כפול וא"ל דשאני מתני' דאיירי בשבא להוציא מידו וכדמסיק לקמן הא עדיין לא אסיק אדעתיה לחלק בכך וי"ל דמתני' איכא לפרושי דאיירי בדבר ממון אבל בדבר איסור לא בעי ר"מ תנאי כפול לכך מייתי הך ברייתא דאף בקידושין שהוא דבר איסור סובר ר"מ כן אך דוחק לומר כן דקשה למה תנן פלוגתייהו דר"מ ור"ח כאן בפרקין דלא איירי אלא ממילי דקידושין. וא"ת הא מסיק בבבלי ס"פ שבועות העדות דבאיסורא מודה ר"מ דאמרי' מכלל לאו אתה שומע הן משמע דבקידושין נמי מודה וקשיא נמי למה מייתי פלוגתייהו הכא וי"ל דקסבר הבבלי אף בקידושין פליג ר"מ דהוה איסורא דאית ביה ממונא כמו דמשני התם בסוטה. מיהו הירושלמי צ"ל דלא ס"ל לחלק בהכי דא"כ מאי מייתי מקידושין לעירובין דעירוב איסורא דלית ביה ממונא הוא: