והתלושין מן הקרקע שלה. כתב התי"ט היינו ת"ק ור"מ נמי לא פליג בהו אלא נ"ל משום דבמשנה זה צריכא להו לרבנן למתני והתלושין דכל הקודם זכה הלכך תני להו הכא נמי והתלושין וכו' ומש"ה לא תני בקצרה וחכ"א שלו ע"כ. ונ"ל דאיצטרך למתני והתלושין דמודים חכמים לר"מ בקמה עומדת לקצור דהן שלה דה"ל כתלושין ור"מ פליג אפי' בשחת שהוא מחובר לקרקע דשמין וכדמסיק בסמוך בש"ס. ואע"ג דחכמים פליגי אדר"מ בשבועות פ' הדיינין וקסברי דלא אמרי' כל העומד לקצור כקצור היינו דוקא בשומרין אבל בשאר מילי מודים חכמים לר"מ וכמ"ש התי"ט שם בשבועות בשם הר"י הלוי וכן כתב הריטב"א בחי' דתלושין דמתני' לאו בתלושין ממש איירי אלא כל היכא דלא צריכי לארעא שכל העומד לקצור כקצור דמיא ודבר הגון הוא. והרא"ש כ' בפרקין דהא דאר"ש מחוברין לקרקע בכניסתה שלו וביציאתה שלה אפי' קמה העומדת לקצור בכלל מחוברין היא וכן מוכח בירושלמי דגרסי' כי קאמר ר"מ אפי' בכרם העומד ליבצר וקמה העומדת לקצור וכיון דר"מ ורבנן איירי בהכי ר"ש ורבנן נמי איירי בהכי ע"כ. ותימא אדרבה בסוגיין מפורש דפליג ר"מ אפי' בשחת ואף רבנן לא פליגי עליה אלא בשחת וכמ"ש בסמוך דאיכא למידק הכי ממתני' וצ"ע: