רשב"ל אמר במותר מה' סלעים וכו'. עיין בבבלי דף נ"ח ע"ב בתו' בד"ה מתוך שיכול וכו' ובד"ה במעלה לה וכו' ותמצא שדבריהם מסתייעים מדברי הירושלמי כמו שפירשתי בקונט' ומשם תבין שדברינו נכונים ומוכרחים ורשב"ל לשיטתו וסובר כר"א בר אהבה ור' יוחנן כרב ושמואל שם בבבלי. מיהו יותר נ"ל לפרש דס"ל לרשב"ל ר"מ ור"י הסנדלר במותר מה' סלעים פליגי דר"מ סובר דמזונות תחת מותר מה' סלעים הוא הלכך במעלה לה מזונות המותר שלו ויכול להקדיש ור"י הסנדלר סובר המותר מה' סלעים לעולם הוא שלה אפי' מעלה לה מזונות ומעה כסף דהני תרתי תחת מעשה ידיה עד ה' סלעים הן וכר"ע דאמר בפי"ב דנדרים צריך להפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי. ומתני' דלקמן בפרקין אם נותן לה מעה כסף וכו' אתיא כר"מ א"נ אפי' כריב"ן אתיא ואיירי באינה צריכה ה' סלעים למזונותיה. ומסתייעא פי' זה מסוגיא דריש פ' מציאת האשה ובסוגיא דנדרים פי"ב ועמ"ש בתוס' סוף פרקין בד"ה מעשה ידיה וכו' ובתוס' ר"פ מציאת האשה בד"ה מציאת וכו':