ר"י בר ווה רי"א ברוב. עיין פירושי בקונטרס. ועוד נ"ל לפרש דר' ירמיה סובר דאף בפלטי' בעינן רוב העוברים שם כשרים דבעינן תרי רובא רוב העיר ורוב הפלטיא ופריך מר' ינאי דאמר חזקה שפסול שבציפורי בעל א"כ איך קאר ר' ירמיה דרוב דציפורי מהני לפלטיא ומשני דר' ינאי איירי בשראוהו פורש דה"ל פירש בפנינו ממקום קביעותא ולא קחשיב רוב ור' יוסי דפלטיא דינה כציפורין א"נ ה"פ אם פירש מפלטיא קא"ר ירמיה דאזלי' בתר רובא דלא ה"ל כפירש ממקום קביעות וזה נראה:
סירקית אפשר לה שלא להסתפק וכו'. פי' הרא"פ במס' דמאי פ"ג בתמיה דהא ודאי מסתפקת באיסור יום א' ואין כאן אלא ספק א' שאר הימים אטו אותו היום ואסור אבל כאן שאין ודאי איסור אלא ספק וכיון דלא הוחזק באותו היום ה"ל עוד ספיקא וה"ל ס"ס ומותר ע"כ. ומלבד שפירושו תמוה מאי ודאי הוא דסירקית מסתפקת מאיסור יום אחד. ועוד מנ"ל דודאי איסור מסתפקת דלמא גם היא ספק איסור מסתפקת. ואף ל' הש"ס לא משמע כפירושו. גם בסוגיין א"א להעמיד פירושו דלדבריו לא דמיין להדדי. לכן פירושי שבקונטרס עיקר והוא ברור: