1
טעמא דר"ש שכן דרכן וכו'. קצת קשה לרב דאמר בנתונין בכלי אחד היא מתניתין מ"ט דר"ש דהא ודאי לא איירי שהיין והשמן בכלי אחד לאניגרון דא"כ הל"ל אם היה שותף לשכיניו באניגרון ועוד מ"ט דרבנן וי"ל דרב סובר דפליגי בפלוגתא דריב"ן ורבנן א" בחצר שבין שני מבואות איירי וכדמסיק בבבלי אמתני' על דעתיה דרבי מנא כר"ז וכו'. בקונט' הגהתי' וקשיא לי דמ"מ רב דלא כר"י דאלו רב הוא דאמר הלכה כר"א בן חדאי והיינו כר"מ ואילו רבי יוחנן לא קאמר אלא דנהגו כר"מ ואיכא בינייהו דלרב דרשינן בפירקין הלכה כר"מ ולר"י אורויי לא מורינן ואי עביד לא מחינן בהו לכן נ"ל דה"ג ע"ד דר"מ דלא כר"ז ע"ד דרב הלכה כר"מ ר"ז בשם ר"י וכו' וה"פ ע"ד דר' מנא לרב הלכה כר"מ ואילו לר"ז בשם ר"י נהגו כר"מ אבל לא להלכה: