1
נותנו לחבירו. פירשתי בקונטרס דכל חד וחד לא ממטי להו ד' אמות וכן פירש"י ונ"ל דאיכא לאוקמי שנותנו לחבירו אפילו יותר מד' אמות אלא דכל אחד נוטלו מיד חבירו בעוד שהוא מהלך דלא עביד אלא עקירה וא"ת א"כ בשנים סגי י"ל דאין הכי נמי אלא דחיישינן באורך הדרך דלמא יעמוד לפוש ויהא חייב דחוץ לד' אמות עמד לפוש חייב כדאמרינן בבבלי בשבת דף ה' ע"ב ועיין בתוספות בפרקין דף צ"ז ע"ב בד"ה רבי שמעון אומר וכו':