1
רי"א אופין ומבשלין על המבושל וכו' כתב הרא"ש בפרקין ובהדיא פליגי ר"א ור"י בירושלמי וכו' ור"י דריש קרא את אשר תאפו דמכלתין דתני' רי"א הרוצה לאפות היה נאפה לו והרוצה לבשל נתבשל לו ע"כ ותימא הא מפורש כאן דאף ר"י יליף מאשר תאפו וגו' דאופין על המבושל וקשיא נמי דה"ל לש"ס בבלי להביא דברי ר"י ואף דבמכילתא פרשה בשלח הוא כמ"ש הרא"ש מ"מ בירושלמי לא משמע כן וצ"ע:
2
ברם כמ"ד באלוש וכו'. וקשה הא בקרא כתיב ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין משמע דבסין נאמרה פרשת המן וי"ל במסעי משמע דבמדבר סין היו ג' מסעות ואלוש היתה האחרונה משם נסעו לרפידים א"כ מסתמא פרשת המן נאמרה באלוש:
3
איתא חמי דבר תורה הוא אסור וע"ת מתירין אר"א בדין היה וכו'. מכאן נראה סייעתא לדעת הרמב"ם דהכנה מי"ט לשבת לכ"ע מדאורייתא מותרת כיון דסתמא דש"ס מסיק הכי בלי שום חולק ועיין בפוסקים: