סולם של עליי' יכול הוא לעשות מלאכתו וכו'. בסוגיין משמע דעל סולם של עליי' לצורך עלייה בעו מיניה דר"י בר חיי' ובבבלי משמע דלצורך שובכו בעו מיניה ואף זה אסר ר"ח ע"ש וכתבו תוס' והרא"ש וקשה מהא דאמרינן בפ' חלון סולם המצרי אינו ממעט והצורי ממעט ומפרש התם הטעם דסולם המצרי הוה דבר הניטל בשבת (וכ"ה בירושלמי בעירובין דף כא) ופריך א"ה אפי' צורי נמי ומשני כבידו קובעתו כלומר אע"פ שניטל בשבת לפי שאין דרך ליטול משם מחמת כבדו וכו' ע"ש שהאריכו בתירוצים וחילוקים ולענ"ד נראה דודאי לצורך עצמו לעלות עליהן אינן ניטלין כדמשמע הכא אלא הא דקרי להו דבר הניטל מפני שראויין לישב עליהן לכך נקט דוקא סולם צורי ומצרי דהנך היו ראוין לישיבה אבל סולמות שבא"י לא היו ראויין לישיבה וכ"מ מדברי רש"י בעירובין דף ע"ח אהא דגרסי' התם אמר רבה א"ר חייא דקלים שבבבל אינן צריכין קבע מפני שכבידן קובען ורב יוסף א"ר אושעי' סולמות שבבבל א"צ קבע מפני שכבידן קובען ופי' בד"ה דקלים שבבבל פיסקי דקלים של בבל שהניחן סמוך לכותל למעטו א"צ לקבען בקרקע ואע"ג דדבר הניטל הוא דתורת כלי עליהן דראויין למושב אפ"ה כבידו קבעו שאין בא אדם ונוטלן וכן סולמות ע"כ משמע דאף סולמות שבבבל לישיבה עומדין ולכך נקט סולמות שבבבל דהן ראויות לישיבה יותר מאחרות וניחא בהא דלא פליג ר"ח אסולם צורי כדפליג אסולמות שבבבל וע"ש בעירובין דף עח בתוס' בד"ה סולמות של בבל וכו' וראי' מבוררת לדברינו אלה ממ"ש הרמב"ם פ"ג מה' עירובין וכן הסולם שקבעו בראש הכותל כובדו קובעו ואינו צריך לחברו בבנין ע"כ וקשה הא כתב פ' כ"ו מה' שבת סולם של עליי' אסור לטלטלו שאין עליו תורת כלי ושל שובך מותר להטותו מחלון לחלון אבל לא יוליכן משובך לשובך ע"כ א"כ ל"ל לטעמו מפני שכובדו קובעו תיפוק ליה דאסור לטלטלו אלא ודאי דבה' שבת איירי דאסור לטלטלו לצורך תשמישו לעלות בו כסוגייא דפרקין אלא דעדיין איכא סולמות שראויין לישיבה ובהן קאמר דאם הן כבידן כבידתן קובעתן: