כבר יתבאר ונגלה מאין ספק שרוב נבואות הנביאים במשלים לפי שהכלי בה זאת פעולתו ר"ל הכח המדמה, כן צריך שיודע ג"כ מענין ההשאלות וההפלגות והגוזמות וכו'. אחר שכבר ביארנו שהנביאים דברו במשלים וחידות ואין ראוי שיובן מהנביאים שהנבואות שנבאו היו נמצאות כן חוץ לשכל אבל הם משלים כמ"ש, כן ראוי שיודע מענין השאלות והפלגות והגוזמות מעט שהוא בא מהם בכתובי ספרי הנבואה וכשיובנו כמשמעם מדוקדקים ולא יודע שהוא הפלגה או גוזמא ויובנו במה שהורה עליו לפי ההנחה הראשונה ולא נודע שהם נשאלים יחדשו ענינים נמאסים מרוחקים, וכבר ביארו ואמרו דברה תורה לשון הבאי, ר"ל הגוזמא, הביאו ראיה מאמרו ערים גדולות ובצורות בשמים הוא לשון גוזמא, כן אמרו כי עוף השמים יוליך את הקול הוא לשון גוזמא, לא כמו שיחשוב אחד מגדולי המפרשים כי עופות השמים ממש יוליכו את הקול, ולפי זה נאמר אשר כגובה ארזים גובהו, וזה המין נמצא הרבה בדברי הנביאים כלם, ר"ל ענינים נאמרו על צד הגוזמא וההפלגה לא על צד ההגבלה והדקדוק, ואין מזה הכת מה שכתבה התורה בעוג הנה ערשו ערש ברזל שאף שהיה עושה ערשו ט' אמות לא היה הוא על אותו השיעור כי המטה אינו מלבוש שהאדם ילבישהו, ואם היה אורך המטה ט' אמות יהיה אורך הישן עליה ו' אמות או יותר מעט. ואמרו באמת איש ר"ל באמת איש ממנו, לא שיהיה זה באמת עוג כמו שיחשבו קצת, ר"ל שאם היה אורך עוג ששה אמות שלא היה אמתו בלתי נערכת עם גופו, המשל בזה שאם היה אורך עוג ל' אמות שלנו היה אורך אמתו עשר אמות שלנו כי כל אדם ארכו כאורך אמתו ג' פעמים ואם היה אורך עוג ו' אמות שלנו היה אמתו בלתי נערכת עם גופו ואנו לא ידענו אורך עוג כלל מן המחוייב שאלו האמות הם משאר פרטי האדם הבינוני, והנה אפשר שיהיה האדם כפל אורך האיש משאר האנשים או פחות או מעט וזה בלי ספק מזרות אישי המין אלא שאינו נמנע בשום פנים, ואחר שביאר הרב שהיה עוג כפל משאר אנשים וזה היה על צד הפלא והזרות משאר אנשים ביאר הרב כי מה שכתבה התורה ממדת ימי האנשים הראשונים מאדם ועד נח ומנח ועד אברהם שלא חיו הימים ההם אלא האישים ההם הנזכרים לבדם, ואמנם שאר אנשים חיו הימים הטבעיים הנהוגים והיה זרות באנשים ההם לסבות רבות, והנה כמו שימצא הזרות בגודל אנשים באיש אחד כן ימצא באישים ידועים מי שיחיה שיעור הגדול ההוא בזמן מן הזמנים ופאה מן הפאות מן האיקלמים והיה זה לסבות רבות למזונו בהרגל המזונות המיוחדים בהעמיד הלחות השרשי והנהגתו באכילה ושתייה ובמשגל ובשינה ובתנועה כשיעור הראוי ובאופן עשייתו, ובמבחר משכנם, והשמירה מהחום והקור המכלה החום הטבעי והמכבהו והצלת האנחות ועמידה בשמחה ובטוב לבב והאותות המזגם לתאותם והנהגתם, והוא מתנה מאת האל כי לא יגיע זה בהנהגה, אבל כאשר יבחרם השם שיגברו בהם הכחות הפועלות על המתפעלות זמן ארוך כי יהיה להם בטבע יבחרו בנאות כפי מזגם, כי יש נאות למזג איש ינגד למזג האחר על זה הענין יאריך אדם חיים ארוכים, או היה זה על דרך המופת ונוהג מנהגו כי לא היה זה דבר טבעי וחיו אלו האנשים הנזכרים על צד הפלא החיים הארוכים, והנה תראה כי פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן חיה ימים ארוכים כי היה בימי פלגש בגבעה כמו שכתוב ואמרו ג"כ בסדר עולם כי היה ג"כ בפסל מיכה, ואחיה השילוני כפי קבלת רבותינו היה מיוצאי מצרים וקבל מדוד, ומזה יראה ר"ל מאלו השני אנשים שהם פנחס ואחיה השילוני שחיו חיים ארוכים ושאר כל האנשים חיו החיים הנהוגים, עתה יראה כי חיות האנשים הקדומים היו באותם האנשים הנזכרים לבד. ואמר הרב שלא יסבול שיאמר בזה זולת זה, ירמוז למה שקצת מקצרי אמנה אומרים שהאנשים ההם חיו שנת הלבנה או כמו שחשבו קצת שהיו נימוסים שהיה מניח וארכו זמן הרבה נימוס כל אחד ואחד:
וכן עוד צריך שיתבוננו מאד הענינים הנאמרים על צד ההשאלה, הנה הרב ביאר הסתום מן הנגלה כמו שכבר הודעתיך כי אומרו ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה הוא השאלה, כן אמרו יפתח ה' לך את אוצרו הטוב השאלה, כן צריך שיובן אמרו נפתחו השמים כן אמרו מחני נא מספרך, אמחנו מספרי, ימחו מספר חיים, כל זה על צד הדמוי, לא שיש לשם ספר יכתוב וימחה בו כמו שחשבו הפתאים בהיותם בלתי משערים במקום השאלה:
ושאר כל מה שלא זכרתי על מה שזכרתי בזה הפרק. בזה ירמוז הרב לדברים אשר הגלוי בו אינו נאות, אבל בזאת ההערה יובנו למשכילים, והבדל הדברים בשכלך ויתבאר לך מה שנאמר על צד המשל ומה שנאמר על צד הגוזמא ומה שתורה עליו הנחה ראשונה בדקדוק, יתבארו לך אז הנבואות כלם ויתגלו וישארו עמך אמונות מושכלות הולכות על הסדר נרצות אצל ה', כי לא ירצה כ"א האמת ולא ישנא כי אם השקר, ולא יתבלבלו דעותיך ומחשבתך ותאמין דעות בלתי אמתיות רחוקות מאד מן האמת ותחשבם תורה כמו שחשבו רבים מסכלי הרבנים הנמצאים בזה הזמן, כי יחשבו כי יתקרבו לשם בהאמין כל נמנע ושקר ועליהם נאמר פתי יאמין לכל דבר, והם רחוקים מהתורה כי התורה אמת גמור כשיתבוננו כראוי כמו שאמר החכם כלם ישרים למבין וישרים למוצאי דעת, לא לפתאים כי מה שהוא מבין אינו האמת אבל רחוק מן האמת שאינו לבד כזב אבל הוא שקר ונמנע. והנה אמר הרב כי כשיבחנו הדברים על אמתתם ינצל אדם מדמיון מציאות לא המציאו השם, ומדעות מגונות ואמונת חסרון בשי"ת בעניני ההשגחה והתוארים והפעליות, או יחשוב בדברי הנבואה ההם שהם שקר, והחולי כלו המביא לזה הוא העלם מה שראוי שידעו המבינים ממה שהעיר הרב בדברי הנביאים, ואלו הענינים הם ג"כ מסתרי תורה ולכן דברנו בהם בראשי פרקים בדרך כלל הנה, ולדעת פרטיו יקל אחר מה שקדמנו: