Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 45

זה הפרק נפלא מאד יספר בו הרב מדרגות הנבואה שהם י"ב מדרגות, ולזה אז"ל י"ב מעלות היו בהר נבו ופסעם משה בפסיעה אחת, והרצון בו כי מדרגות הנבואה הם שנים עשר ומשה לא עלה להם מדרגה אחר מדרגה אבל עלה למדרגה אחרונה במהירות. והתחיל ואמר אחר מה שקדם מביאור אמתת הנבואה לפי מה שיחייבהו העיון ממה שיתבאר מתורתנו צריך שאזכור לך מעלות הנבואה לפי שני השרשים האלו שהם כפי מה שיחייבהו העיון עם מה שיתבאר בתורה ואלו אשר אקראם מדרגות הנבואה, אין כל מי שהוא במדרגה מהם נביא, אבל המדרגה הראשונה והשניה הם מעלות לנבואה ולא ימנה מי שהגיע למעלה משתיהם נביא מכלל הנביאים שקדמום הדברים ההם, ואם יקרא נביא הוא ע"צ הכללות להיותו קרוב לנביאים מאד, ואם נראה שזה האיש נבא בנבואה ויקרא נביא יהיה נבואתו פעם אחרת בצורת מדרגה אחרת, אל יטעך זה כי אלו מדרגות הנבואה אפשר שינבא הנביא פעם לפי מדרגה אחת ופעם אחרת כפי מדרגה אחרת בין יהיה למעלה ממדרגה הראשונה בין יהיה למטה, וכבר אפשר שינבא הנביא במדרגה העליונה ואח"כ ינבא במדרגה תחתונה, וכבר אפשר שלא יתנבא אלא פעם אחד, ואי אפשר בלי הפסק הנבואה משאר הנביאים קודם מותם ובזמן גדול או מועט כמו שיתבאר בירמיה אמר לכלות דבר ה' מפי ירמיהו, ואמר בדוד אלה דברי דוד האחרונים מזה תלקח ראיה על כל הנביאים, ואחר הצעה זאת ההקדמה התחיל הרב מדרגות הנבואה:

המדרגה א תחלת מדרגות הנבואה שילוה לאיש עזר אלהי שיניעהו ויזרזהו למעשה טוב גדול כהצלת קהל חשוב מקהל רעים, או הציל חשוב גדול. כי הצלת חשוב גדול ידמה להצלת עמים רבים כמו שהציל עמשא את דוד ואמר ורוח לבשה את עמשא כי היה להציל את דוד והוא הצלת איש חשוב מאד, או השפיע טוב על אנשים רבים וימצא לזה מעצמו מניע ומביא לעשות וזו יקרא רוח ה', ואשר ילוה עליו זה יאמר עליו שצלחה עליו רוח ה' או נחה עליו והיה עמו רוח ה' וכיוצא באלו השמות, וזו היא מדרגת השופטים כלם אשר נאמר בהם על הכלל הקים ה' להם שופטים והיה ה' עם השופט והושיעם, וזו מדרגת יועצי ישראל החשובים כלם, וזה הכח שהוא עזר האלהי לא נבדל ממשה רבינו ע"ה מעת הגיעו להיות איש ולזה התעורר להרוג את המצרי ולמנוע הרשע מהנצים, ומחוזק זה הכח עד שאחרי פחדו וברחו בהגיעו למדין והוא גר ירא כאשר ראה שום עול לא משל בעצמו מהסירו ולא יכול לסבול כמו שכתוב ויקם משה ויושיען, וכן נלוה אל דוד כמו זה הכח אחר שנמשח בשמן המשחה כמש"ה ותצלח רוח אלהים אל דוד מהיום ההוא ומעלה ולזה התגבר על הארי והדוב והפלשתי וכיוצא בזה, ומי שיש לו זה הכח לא יביאנו לדבר בדבר שום חכמה מהחכמות, אבל תכלית זה הכח להעיר זה המחוזק לפועל אחד ולא לאי זה פועל שיזדמן אלא לעזור עשוק או אחד גדול או קהל או למה שמביא לזה איזה ענין טוב שיהיה, וכמו שאין כל מי שרואה חלום אמתי הוא נביא כן אין כל מי שילוה עליו עזר לדבר אחד אי זה דבר שיזדמן כקנות ממון או כבוד או להגיע לענין אחד פרטי יאמר שיתחבר אליו רוח ה' או שהוא עושה מה שהוא עושה ברוח הקדש, ואמנם נאמר זה במי שעשה טוב גדול מאד או מה שיביא אליו, כהצלחת יוסף בבית המצרי אשר היתה סבה ראשונה לענינים גדולים התחדשו אחר כן. והבן זאת המדרגה ומ"ש הרב עליה כי הם מתוקים מדבש ונופת צופים:

המדרגה ב הוא אשר ימצא אדם כאלו ענין אחד חל עליו וכח אחד יתחדש עליו ישימהו לדבר בתושבחות או בדברי אזהרה שהם דברי תוכחות מועילות בקבוץ המדיני או ידבר בעניני הנהגת המדינה וזה כלו בעת היקיצה והשתמשות החושים על מנהגיהם, וזהו אשר יאמר הרב שהוא מדבר ברוח הקדש, ובזה המין מרוח הקדש חבר דוד תהלים, וכן חבר שלמה משלי וקהלת ושיר השירים, וכן איוב ודניאל ודברי הימים ושאר הכתובים בזה המין מרוח הקדש חוברו. ולזה יקראו כתובים. ר"ל שהם כתובים ברוח הקדש כי כתובים יראה שהם כתובים ברוח הקודש. לא כתובים בהחלט, כי נאמר כתובים להבדילם שאינם נביאים המדבר בהם, ובביאור אמרו מגילת אסתר ברוח הקודש נאמרה, ועל כיוצא ברוח הקודש זה אמר דוד רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני, מזה הכת היו שבעים זקנים שאמר עליהם הכתוב ויהי כנוח עליהם הרוח וכו', וכן אלדד ומידד, וכן כל כ"ג הנשאל באורים ותומים כמ"ש שכינה שורה עליו ומדבר ברוח הקודש, וכן כל מה שנאמר בו רוח ה'. ודע שבלעם ג"כ מזה הכת היה בעת שהיה טוב וזה הענין רוצה באמרו וישם ה' דבר בפי בלעם, מזה הענין אמר על עצמו נאם שומע אמרי אל. וממה שצריך שנתעורר עליו שדוד ושלמה ודניאל נבאו בזאת המדרגה ולא עלו למדרגת הנבואה, אף שיראה מאלו האנשים שהיו נביאים כי בדוד נאמר אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל, וכן בשלמה נאמר ויאמר אלהים לשלמה, בגבעון נראה ה' אל שלמה, ובדניאל שראה המלאך ואיש מדבר עמו, ואלו מדרגות הנבואה, ראוי שנדע כי אלו לא עלו למדרגת הנבואה, כי מאמר דוד לי דבר וכו' שהוא ייעדו טוב ע"י נביא אם נתן או זולתו, כמו שבא ויאמר ה' לה ואמרו ע"י שליח, וכן הנאמר לשלמה ויאמר ה' לשלמה יען וכו' אשר זה בלי ספק ייעוד רע היה ע"י נביא ע"י אחיה השילוני או זולתו, וכן אמרו בגבעון נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה אין זו נבואה, לא כמו שהוא דבר ה' אל אברהם במחזה ולא כמו ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה, כי כל אחד מהם אע"פ שבאתהו הנבואה בחלום הודיעתו שהיא נבואה, וזה הפרש בין חלום ובין חלום שהוא של נבואה, וכן דניאל אף על פי שראה מלאך בחלום, לא מצא בעצמו שהיא נבואה אבל חלום יודיע אמתת ענינים, והוא מכת מי שידבר ברוח הקודש, כי הכל אחד אם בהקיץ אם בשינה, והנה חלום שלמה וחלום דניאל היו כממוצע בין החלום והחלום הנבואיי וחלומות אלו היו ברוה"ק לא נבואה והבן זה. ולכן הסכימה האומה לסדר ספר דניאל בכלל הכתובים לא מן הנביאים ולא שמו הפרש במשלי וקהלת ודניאל ותהלים מגילת רות ומגלת אסתר הכל ברוח הקודש נכתבו, ואלו גם כן כלם יקראו נביאים בכלל:

המדרגה ג והיא תחלת המדרגות מי שיאמר ויאמר או כה אמר או ויהי דבר ה' וכיוצא באלו הלשונות והוא שיראה הנביא משל בחלום ובתנאים ההם כלם שקדמו ר"ל שיהיה האיש חשוב היצירה ובפרט הכח המדמה ושיהיה חכם וצדיק ועניו וחושב באל יתעלה תמיד ואין לו שום תשוקה לא לתאוות הגשמיות ולא לתאוות הנצוח וקדמו לו שני הכחות הראשונות שילוה לו עזר אלהי להציל עשוק מיד עושקו ויחול עליו רוח ה' לדבר בעניני החכמות ובתקון המדיני או לדבר בדבר עתיד להציל עמים או להציל איש א' או בשבח האל. ועם זה יראה הנביא משל בחלום ובגוף החלום ההוא של נבואה יתבאר לו המשל ההוא אי זה דבר נרצה בו ברוב משלי זכריה זה מדרגה ג':

המדרגה ד שישמע הנביא דבר בחלום מפורש מבואר כו', כמו שקרה לשמואל בתחלת נבואה שבא עליו:

המדרגה ה שידבר עמו איש בחלום כי הוא מעלה יותר גבוה מהשלישית ויותר מהרביעית, למה שבשלישי לא היה שומע קול ובזה שומע קול ושמיעת הקול מדרגה היא כי רוב האנשים כשיחלמו חלום יראו צורות אבל על המעט ישמעו קולות, והיא מדרגה יותר מהד' בעבור שברביעית לא היה רואה מי העושה הקול אלא שומע הקול לבד ובזאת המדרגה שומע ורואה מי מדבר עמו:

המדרגה ו שידבר עמו מלאך בחלום וזה ענין רוב הנביאים כמו שכתוב ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום, וזאת המדרגה יוסיף על הה' למה שהמדבר בה' הוא איש וזה מלאך והמלאך יותר רוחני ויותר נפלא מהאיש ולכן היא מעלה יותר גבוהה מהאיש:

המדרגה ז שיראה בחלום של נבואה כאלו ה' ידבר עמו כמאמר ישעיה ואראה את ה' וזאת המדרגה העליונה שימצא בחלום, כי שפע השכל הפועל הוא כ"כ גדול ונפלא אשר יחקה אותו המדמה בחקוי נפלא אשר יחשוב שהש"י מדבר עמו. ואחר אשר הניח הרב במדרגות החלום עם השתים הראשונים בא הרב לבאר מדרגות מראה הנבואה ואלו המדרגות הם מדרגות החלום עם הב' הראשונות ההם בעצמם, אלא שנתחלפו בשני דברים הא' שמדרגות שעברו היו בחלום ואלו המדרגות היו בהקיץ במראה הנבואה, והתחלפות שנית כי בחלום יחקהו הנביא כאלו הש"י מדבר עמו ובמראה הנבואה לא יחקה הדמיון שהשם ידבר עמם כי לא יגיע פועל הכח המדמה בהיותו בהקיץ לדמות אל השם עם שאפשר זה בחלום:

המדרגה ח שיבואנו חזון במראה הנבואה ויראה משלים בלי שישמע קול כאברהם בין הבתרים לא יראה לא איש ולא מלאך:

המדרגה ט שישמע דברים במראה הנבואה כמו באברהם והנה דבר ה' אליו ולא יראה המדבר עמו לא איש ולא מלאך ולא הש"י:

המדרגה י שיראה איש שידבר עמו כאברהם באלוני ממרא וכיהושע ביריחו:

המדרגה יא שיראה המלאך ידבר עמו במראה כאברהם בשעת העקידה וזו היא המדרגה העליונה שבמראות הנביאים אחר שהתיישב מה שהתיישב משלמות דבריות האיש ההוא רצונו לומר שיהיה חכם, ואחר ההתנות ההכנות הטבעיות והרצון האלהי, ולזולת מדרגת משה רבינו כי מדרגתו למעלה מכל נביא כמו שאמר, אבל אם אפשר שיראה הנביא עוד במראה הנבואה כאלו השם ידבר עמו כמו שידמה בחלום גזר הרב שהוא רחוק, כי בהיותו בהקיץ אי אפשר שיחקה הנביא שהשם ידבר עמו כמו שידמה בחלום, ומה שהניע לרב לומר זה מפני שני דברים, אם בעבור כי השכל גוזר כי מי שהוא בהקיץ לא יגיע אל כח המדמה לדמות שהשם ידבר עמו, וגם הניע לרב לזה אמרו במראה אליו אתודע וכו' כי בחלום ימצא דבור מאת השם אבל במראה לא יגיעו אלא חקויים וידיעות שכליות מעניני המציאות לא זולת. ולזה ביארה התורה ואמרה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו ושם למראה דבקות השכל והשפעתו ולחלום הדבור וכאשר היה הענין כן שבמראה הנבואה לא יחקה הנביא שהשם יתעלה ידבר עמו כאשר מצאנו כתובים שהשם יתעלה ידבר עם הנביא במראה ראוי שנאמר להתיר זה הספק שאפשר שיהיה זה הדבור אשר ישמע בחלום ולא יתכן כמותו במראה שיהיה השם הוא אשר ידמה מדבר עמו, זה כלו על צד ההמשך אחר הנראה מפשטי הכתובים כי אמרנו במראה הנבואה ישיגו הנביאים קול ויהיה השגת זה הקול על שלשה פנים, אם שלא יראה מי מדבר עמו או שיראה מי מדבר עמו יהיה איש או מלאך, ואפשר שנאמר כי בהקיץ אין שמיעת קול כלל ומה שימצא נביאים יראו במראות הנבואה קול יחוייב שנאמר שתחלת הנבואה היה מראה ואחר כך הגיע להשתקע ושב חלום כמו שאמר ותרדמה נפלה על אברם ויהיה כל דבור שישמע הנביא אמנם היה בחלום כמו שבא הכתוב בחלום אדבר בו אבל בהקיץ שהוא מראה הנבואה כמו שהנביא לא יוכל לחקות את הש"י בנבואה כן לא יוכל לחקות בהקיץ שישמעו קול, ולכן במראה הנבואה לא יושגו אלא משלים או השגות שכליות יגיעו בעבורם אל עניני החכמות כמו שיגיע מן העיון כמ"ש, והוא אמרו אתודע כי במראה לא יושגו אלא דברים שהם מעניני החכמות לא ימצא שמיעת קול, ולפי הפירוש האחרון היו מדרגות הנבואה שמונה מדרגות אחר שבהקיץ והוא במראה לא ימצא שמיעת קול יוסרו הג' מדרגות האחרונות, והשלימה שיתנבא במראה בכלל ויראה משלים לא דבור כלל ואפי' שידבר עמו איש כ"ש מלאך כ"ש הש"י:

ואחר שהונח זה רצה הרב להתיר ספק והוא אמרו ואולי תקשה עלי כבר מנית במדרגות הנבואה שיהיה הנביא שומע הדבור מאת השם כישעיהו ומיכהו ואיך יהיה זה ויסודנו שכל נביא ישמע הדבור באמצעות מלאך אלא מרע"ה אשר נאמר בו פה אל פה אדבר בו. דע שהענין כן ושהאמצעי הוא הכח המדמה שהוא אמנם ישמע שהשם דבר אתו בחלום ר"ל שהמדמה בהיותו בחלום יחקה שהשם ידבר עמו ויחקה אותו השפע והכבוד הנפלא כאלו הוא השם יתעלה, אבל נבואת מרע"ה היא מעל הכפרת מבין שני הכרובים ובא הרמז בזה מעל הכפרת שהיא הכח השכלי ושני הכרובים הכח המחשבי והמדמה כי נבדלו אלו השני כחות עם שרבים יחשבו שהם אחד, ונתייחד משה בשמיעת הקול בהיותו בהקיץ וער בלא תרדמה ובלא שנוי כלל ולכן נאמר ובבא משה אל אהל מועד וישמע את הקול מדבר אליו, והנה נתעלה משה על כל הנביאים שנבואתו לא היה במשלים וחקוים והיה שומע הקול בבירור מה שלא היו שומעים הנביאים כי אם היו במראה הנבואה לא היו שומעים קול ואם היו במראה הנבואה שומעים קול במראה ובחידה, והבן כל מה שגלינו לך בזה הפרק אף שיש בו דברים עמוקים במאד מאד: