הנבואה אמנם תהיה במראה או בחלום כמ"ש פעמים רבות, ואין ראוי להשיב זה תמיד כי הוא יסוד הנבואה, ונאמר עתה כשינבא הנביא אפשר שיהיה משל כמ"ש ואפשר שיהיה השם יתעלה במראה הנבואה ידבר עמו כמ"ש ואשמע את קול ה', ופעמים ישמע מלאך מדבר עמו והוא יראהו וזה הרבה מאד, ופעמים יראה הנביא איש מבני אדם מדבר עמו כמ"ש ביחזקאל והנה איש מראהו כמראה נחשת וידבר אלי האיש, ופעמים שלא יראה הנביא צורה כלל לא מהשם ולא ממלאך ולא מאיש אלא ישמע דבר לבד במראה הנבואה יקראהו כמ"ש דניאל ואשמע קול אדם, וכמ"ש אליפז דממה וקול אשמע כי לא השיג הנביא המדבר אבל השיג ענין הדבור, ואחר זאת ההקדמה ראוי שתדע כי זה הדבר אשר ישמעהו הנביא אפשר שידמה לו ג"כ שהוא בתכלית העוז כמו שיחלום האיש ששמע רעם גדול או רעש או זועה, כי הרבה פעמים יחלום החולם זה ג"כ ופעמים שישמע הדבר ההוא אשר ישמעהו במראה הנבואה בדבר הרגיל הנודע שלא ירחיק ממנו, ויתבאר לך מענין שמואל הנביא כי כאשר קראהו בענין הנבואה חשב שעלי הכהן קראו פעם אחר פעם ג"פ, ואח"כ ביאר הכתוב עילת זה ואמר כי אשר חייב לו זה והיותו חושב שהוא עלי לפי שלא היה יודע שהשם ית' ידבר בנביאים בזאת הצורה ולא נגלה אליו זה הסוד כי השם ית' מדבר בנביאיו כאשר ידבר איש אל רעהו אבל היה חושב שהיה מדבר עמו בענין אחר נפלא, ולכן לא נגלה לו זה הסוד עדיין, ואמרו טעם זה ושמואל טרם ידע את ה' וטרם יגלה אליו דבר ה', ר"ל שלא היה יודע ולא נגלה אליו זה הסוד שכן הוא דבר ה', ויהיה אמרו טרם ידע את ה' טרם ידע שהש"י ידבר עם הנביאים על זה הענין וטרם יגלה לו דבר ה'. או יהיה פי' ושמואל טרם ידע את ה', ר"ל שלא קדמה לו נבואה מאת ה', כי אשר יתנבא כבר נאמר בו במראה אליו אתודע, ויהיה פי' הפסוק כפי ענינו כן ושמואל לא התנבא קודם ולא ידע כי כן תהיה צורת הנבואה, ובזה התיר ספק חזק ובכלל שאין דבר גשמי חוץ לנפש אבל הוא קול נברא במדמה ולכן היה מסופק שמואל הנביא אם ה' קראו למה שלא היה יודע זה הסוד: